מייסד "ארץ חדשה" מעדיף אותן זונות (רני בלייר, "פרשת השבוע")

תגיד, מה העניין שלך עם נשים?

מה העניין עם נשים?

נגיד, סיפרתי לחברות שלי שאתה בא אלי. התעלפו.

אני מאוד אוהב נשים.

אין לתאר. אתה אפילו לא טורח להעמיד פנים שזה מביך אותך.

אני אוהב נשים. אני סבור שאתן הגזע העליון. והחזק.

(רני בלייר, מתוך שיחה עם איילת שני, עיתון הארץ)


ארץ חדשה
 , שהוקמה ע"י אלדד יניב והבמאי רני בלייר, היא מפלגת שמאל ראדיקלית הרואה את שורשיה במחאת האוהלים. כמייסד ופעיל צדק חברתי עפ"י הצהרתו, מצאתי לנכון להתעכב על פרי יצירתו של בלייר, הסדרה "פרשת השבוע", אותה יצר עם ארי פולמן לפני שנים מספר. מאפיין בולט בעונה השניה, שזכה לתשומת לב בזמנו, הייתה העובדה הבלתי נעימה, שכל אחת ואחת מדמויות הנשים בה ענתה להגדרה "כלבתא" ושהסדרה לא נטתה חסד לאף דמות נשית. אולי יש מי שימצא בכך פגם או ניגוד אינטרסים. בחרתי סצנה, מייצגת לדעתי, שבמידה רבה תמצתה את רוח הסדרה של בלייר, במאי מיומן ואידאליסט מבטן ולידה (בין יצירותיו האחרונות: הסדרה "שביתה" שהתכתבה עם המחאה החברתית).

אחת מהדמויות בסדרה היתה הגר, בגילומה האנטיפתי של קרן מור ("הבורגנים") אשתו המסרסת וקרת הלב של נאווי  המיוסר (מנשה נוי) הדומה באופן חשוד לבלייר עצמו. הגר יורדת ומקצרת את חייו של נאווי כי היא מרוויחה יותר ממנו. היא עצמה קפיטליסטית צינית שמנצלת את מלחמת לבנון השנייה לרווחים נאים. כדי להשלים את הדימוי האנטי גברי שלה היא מנהלת באופן "סמלי" בר לסביות, בו היא מרוויחה הון מתושבי הצפון שברחו אל תל אביב.

נאווי מנסה להתרחק מאישתו הרעה אל זרועות מאהבת,  אבל גם המאהבת שלו בוגדת בו ומתלוננת על שאינו מתקלח. רדוף הזיה של אביו שמסביר לו כי היה תינוק שמן מכדי לשאת אותו על הידיים, מגיע נאווי לזונה ומספר לה על שאיפתו להיות מוחזק כמו תינוק כשתעשה לו ביד. הזונה קוראת הישר למחשבותיו ולליבו וכמו משלימה את משפטיו: "תינוק שמן".  בסצנה הוא משליך עליה את שומנו וסירחונו והיא, כאישה הטובה היחידה בסדרה, מקבלת אותם ואותו ללא סייג או עוררין ומעניקה מעט מרגוע לנפשו המיוסרת (שחלק נכבד מסבלותיה מקורו בנשים שבחייו) .

snapshot20090523191533

שמירה על יחסי סובייקט אובייקט בצילום

snapshot20090523191112

האירוטיזציה של הסצנה כוללת תאורה כחלחלה, דימויים אקזוטיים ומעברי "דיזולב" (תמונה על תמונה המתחלפת לאיטה) רכים. הצילום בו הזונה מאוננת לנאווי מדגיש את קמטי הצער והסבל במצחו. האופן בו היא נושאת את ראשו על זרועה מזכירה כמעט דימוי פייטה של מריה- האם והבתולה הקדושה, מערסלת את ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. הגבר הוא הקרבן הקדוש ואילו הזונה טובת הלב, היא האם/האישה הטהורה היחידה, בניגוד גורף לכל האחרות, וטהורותה נגזרת ממקצועה בו היא מחויבת להיעתר ולהתמסר בכל מאודה וללא תנאי לגבר זר, גם אם אינו מתקלח.

snapshot20090523191951

דימויים אקזוטיים המתבטאים גם בחלוק של הזונה

המילים של ג'וני קאש נשמעות ברקע ומתייחסות לייסוריו של נאווי:

I hurt myself today,To see if I still feel. I focus on the pain, The only thing that's real

 כאשר נאווי גומר מתמקדת המצלמה בפניו עד שהזונה נעלמת לגמרי מהפריים ובכך מסיימת תפקידה. מכאן ממשיכים שוב לתיאור ייסוריו הקיומיים של נאווי, ייסורים שאינם משאירים כל מקום לתהות על אותה זונה, מקורותיה וגורלה. לבעיותיה שלה אין כלל קיום בנרטיב של הגיבור המיוסר, גם אם הוסיף עליהן.

snapshot20090523191246

מיוסר (מתוך הסצנה, פרשת השבוע, עונה 2)

Untitled

בלייר

הבעייתיות בסצנה הנ"ל תהיה אולי מובנת לפעילי צדק חברתי אמיתיים ומי שמכיר בקשר בין זנות ואי צדק חברתי/עוני אבל מטריד ממנה היה האפיון הגורף העקבי של כל הנשים פרט לזונה כ"כלבתות". פרשת השבוע היתה סדרה איכותית של יוצרים אינטילגנטיים ומודעים ביותר. אי אפשר היה לחשוד בה בחוסר קוהרנטיות ואי אפשר שלא לתהות  אם בלייר תופס כך את כל הנשים בחייו, כולל אלה הקרובות לו, ואיך ייצג נשים בכנסת אם ככה הוא תופס אותן, ללא יוצאות מן הכלל (למעט הזונות).

ע' קווירית,

hilazone

*הערה: אודה מאוד למי שיצליח לאתר את הכתבה שהזכירה את העונה השניה של "פרשת השבוע" וגינתה בפירוט את דמויות הנשים בה.

מודעות פרסומת