גליון 5 הופיע: מדונה וחברות

והפעם מדונה, בנות, לה לה לנד, לא פה לא שם, דרדסית, יוגב ההומו הערירי.
לכל מי שמעוניין.ת להוריד את הגיליונות הבאים ראשונ\ה ובאיכות טובה, מומלץ להירשם לעידכונים בבלוג.

פורמט word:
גיליון 5 word

פורמט pdf
:
גיליון 5 pdf

פורמט png (יש להגדיל, או לשמור ולהגדיל):

מודעות פרסומת

גליון 4 הופיע: אימה וראשי נחש

והפעם הנוסע השמיני, עוד מהשכנים של ג'ונס ויוגב ההומו הערירי.
לכל מי שמעוניין.ת להוריד את הגיליונות הבאים ראשונ\ה ובאיכות טובה, מומלץ להירשם לעידכונים בבלוג.

פורמט word:
גיליון 4

פורמט pdf
:
גיליון 4

פורמט png (יש להגדיל, או לשמור ולהגדיל):

גופים נחשבים: חוברת צביעה ייחודית של גיבורי על בגרסה הרכה והרגישה

כשבנה בן השלוש נשבע לא לבכות בגלל ש"גיבורי על אינם בוכים", הגיבה הקומיקסאית ליניאה ג'ונסון ביצירת חוברת צביעה מיוחדת. כן, גיבורים בוכים לפעמים. הם ממש כמונו. טוב, כמעט.

איור: Linnéa Johansson

"אני יודעת שהוא ילד רגיש", אומרת ג'ונסון, 29, על בנה, "ואני רואה אותו מתאים את עצמו לאט לאט לתבנית המגדר. כואב לי לראות אותו בולע ומחניק את רגשותיו. הרעיון שבנים אינם יכולים להיות פגיעים הוא בולשיט". אומרת ג'ונסון וכך גם כתבה בבלוג שלה.

The notion that boys can't be vulnerable is
איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

"כציירת קריקטורות ומעריצה גדולה של קומיקס בעצמי אני יודעת שגיבורי על הם למעשה דמויות מורכבות ואמוציונליות", הוסיפה המאיירת, "הבעיה היא שבגרסאות הילדים מראים רק את הגרסאות האגרסיביות והאלימות שלהם. קומיקס מלמד את ילדינו מגיל צעיר שהרגש היחיד שמותר להחצין הוא כעס".

כיום, כל אחד יכול להוריד את יצירותיה, שבתחילה חלקה רק עם בנה הבכור כספיאן. ביצירות ניתן לראות את גיבורי העל כשהם אופים עוגיות או נהנים מרוך של גור חתולים:

 איור: Linnéa Johansson

 ספרה של ג'ונסון מציג את הגיבורים נהנים מזמן איכות ביחד עם בני משפחתם.
Johansson's book shows superheroes enjoy spending quality time with their families.
איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

ואפילו כשהם מעריכים שמלה יפה:

And they know how to rock a dress.

איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

גיבורי העל שלה אפילו הולכים לשירותים!

Superheroes also poop. Because, you know, everyone poops.

איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

ג'ונסון היא שבדית במקור אשר מתגוררת כיום בנורווגיה. עבודותיה התפרסמו בכל רחבי סקנדינביה וכעת היא מאמינה שגם ילדי אמריקה ירוויחו מהצפייה בגיבורי העל שלה מבלים מחוץ לתפקידם המגדרי והסטריאוטיפי.

Johansson, who is from Sweden but lives in Norway, has been seeing her work spread across Scandinavia.

תמונה: Courtesy of Linnéa Johansson

ילדים אפילו חולקים איתה את יצירותיהם המקוריות:

תמונה: Courtesy of Linnéa Johannson

תמונה: Courtesy of Linnéa Johansson

 כעת, מתכננת ג'ונסון להרחיב את המנעד המוצע לילדים ולהוסיף לגיבורי העל הרגישים גם ארסנל של נסיכות עוצמתיות.
Next, Johansson plans to make powerful princess-themed drawings to give kids even more variety.
איור: Linnéa Johannson

המאיירת המוכשרת אף מאמינה שהקומיקס שלה הגיע לבנה בדיוק בזמן. "אני חושבת שתפסתי אותו ברגע המדוייק שבו הוא עמד להיסגר רגשית", היא אומרת, "אני מקווה שהצלחתי לשמור את הדלת שלו מעט פתוחה".

להורדת חוברת הצביעה של ג'ונסון הקליקו כאן.

דרך: buzzfeed איורים ותמונות: ליניאה ג'ונסון

מה היה קורה לו לנסיכות דיסני היתה מותן אנושית?

real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-1

האתר boredpanda.com החליט על ניסוי: מה היה קורה לו לכוכבות המצוירות שהכרנו היתה מותן בהיקף אנושי? התוצאות לפניכם. מפתיע להיווכח כמה טבעי ואנושי נראה דווקא המותן המוצר, שהתרגלנו אליו, עד כדי כך שהמותן האנושי נראה כאילו הדמויות סובלות מהשמנה ניכרת. והרי זה בדיוק מה שמזעזע. הציורים המתוקנים האלה ממחישים בהצלחה, איך אידאל יופי בלתי אנושי משתרש ונתפס כטבעי, גם אצל מי שמגדירים עצמם כפמיניסטיים. במציאות, מותן מוצר כמו של נסיכות דיסני, אינו משאיר מקום לאיברים הפנימיים ההכרחיים.

 

real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-5

 

real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-2 real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-3 real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-4
real-disney-princess-waistlines-loryn-brantz-6

אמנם, גם לגברים מוצג לרוב מודל אנימציה בלתי טבעי  של שרירים אל אנושיים, כל דמות של גיבור על תוכיח זאת. שרירים נתפסים כטבעיים ולא תוצאה של עבודה קשה ומייסרת. עם זאת, לגברים לנצח יהיה ארסנל רחב ומגוון של דמויות להזדהות איתן, בעוד שנשים מוגבלות לרוב לתפקיד האהובה, הבודד והנצחי, אפקט שבקהילה הפמיניסטית זכה לכינוי "אפקט דרדסית": ארסנל שלם של דרדסים גברים שלכל אחד אפיון אינדיבידואלי (בר כוח, בר מוח, קונדסון, ביש גדא וכו'), לעומת דמות נשית אחת שכל אפיונה מתמצה בזה שהיא אישה .

A313

סופרמן: מודל אל אנושי

אפשר להתנחם לפחות בעובדה שלדרדסית היה מותן מתרחב, זהה לשל אחיה הגברים:)

 

41789_145097922177667_2677_n

דרדסית: מותן מתרחב

 

פניה אישית לקוראים ולקוראות: אהבתן את הפוסט? רוצים עוד? מאמינות בחינוך והעצמה של גוף, מגדר ומיניות? ע' קווירית מחלק ספר פרי עטו, הרצאות, פרטי אספנים ומזכרות של ע' קווירית בקמפיין מימון המונים לפעילותו, אל תישארו אדישים, נותרו ימים ספורים בלבד, הצטרפו עכשיו!

10647175_10152659081389998_6466546968550414239_n

היום! (שני) כשגילטי פלז'ר פוגש מגדר: להקות בנים כנישה פמיניסטית

naked

להקת טייק ד'את בראשית דרכה. מזהות את רובי וויליאמס הצעיר?

מה ללהקות הבנים ולפמיניזם אם בכלל? מה השתנה מאז להקת "אנשי הכפר"שיועדה במקור לקהל הומוסקסואלי ועד לימינו בהם וואן דיירקשן ופיוז'ן הינן חלק בלתי נפרד מהמיינסטרים? צ'ופר: פרק מיוחד של סאות' פארק עם מבט ייחודי על התופעה.

דמי השתתפות: 20 ש"ח. שני 24.3 19:00 במרכז הגאה, גן מאיר. בבקשה להירשם מראש במייל: D_tv25@hotmail.com

*ההרצאה תכלול קטעי עירום ואלימות כפי שהופיעו ביצירות פופולאריות. Take That - Pray.MP4_snapshot_02.17_[2014.03.23_19.37.38] Take That - Pray.MP4_snapshot_00.27_[2014.03.23_19.34.50] Take That - Pray.MP4_snapshot_02.18_[2014.03.23_19.38.27] Take That - Pray.MP4_snapshot_01.46_[2014.03.23_19.36.46]מארק אוון והווארד דונאלד, מתוך הקליפ Pray של להקת טייק ד'את

רטיבים פמיניסטיים ולהט"ביים. כן, הם נמצאים שם, גם בלב המיינסטרים הקולנועי ואף אצל סרטי הגברים הכי קשוחים שריסקו את הקופות, והקורס יעסוק בחשיפתם שם. נשמע מעניין? אז בואו!

לקבוצה בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/1420110368236399/

לעמוד של ע' קווירית: https://www.facebook.com/pages/ע-קווירית/301517789951823

עוד לא שמעתם/ן? חדש! ימי שני, אחת לשבועיים, סדנת "קולנוע למגדריסטיות" אם מסקרן אותכן מה פמיניסטי בשליחות קטלנית, הנוסע השמיני או רמבו, האם מחפיצים גם גברים ולמה לטעון שאישה יפה הוא בכלל סרט חתרני? זו הסדנה בשבילכן/ם. צפייה בסרטים נחשבת למיומנות מולדת אבל בפועל היא רחוקה מלהיות כזו, במיוחד עבור אוכלוסיות שסובלות, לכאורה לפחות, מייצוג מועט עד הדרה מוחלטת מכלי המדיה. איך מתמודדים עם עולם עוין מבחינת ייצוגים? עולם שבו ייצוגים נשיים רק מקצינים לרעה וספק אם ישתנה בתקופתנו?

"קולנוע למגדריסטיות" – היא סדנה תיאורטית ומעשית שתקנה מיומנות ייחודית של פענוח טקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים פופולאריים בטכניקה המיועדת במיוחד להעצמה. בקורס הזה ננכס לעצמנו כמה יצירות שלרוב כל קשר בינהן ובין פמיניזם נחשב מקרי בהחלט. אין צורך בידע קודם! שני אחת לשבועיים בשעה 19:00. תאריכי הפגישות הבאות שלנו: 24.3, 7.4, 28.4, 12.5. בשעה 19:00 במרכז הגאה, גן מאיר, ת"א.

גל ווליניץ' – פוסט המשך

ווליניץ 2

לפוסט הקודם

 הפרשה עוד לא שככה, והעלו לפני הרבה טיעונים, חלקם מוצקים בהחלט ולכן אני רוצה להתייחס שוב לסרטון, לתקן ולהבהיר כמה טעויות, חלקן שלי.

ראשית – יולי חרומצ'נקו שופכת עוד אור על הפרשה במגזין האינטרנטי "ערב רב", כולל עובדות משמעותיות המשנות את הסיפור:

 http://erev-rav.com/archives/22105

ולעניינינו, לבחירה לצלם אדם ללא פנים, או עם פנים חצי מוסתרות יש השלכות מסוימות. החפצה של גברים, גם עד כדי ביזוי, קיימת בתרבותינו, וחשוב בעיני לדבר עליה בעיקר כדי להבהיר שמונחים כאלה (כמו הטרדה מינית והחפצה), אינם קפריזה נשית שנובעת מהיסטריה, אלא עובדות המתייחסות לביזוי מכוון או בלתי מכוון של מושא הצילום. אפשרי לדעתי לתאר אדם באופן מורכב, ובצורה נחשקת גם מבלי לבזות אותו ועוד אעסוק פה בבלוג בסוגיות האלה (כולל גם איך נראית הטרדה מינית של גברים).

vollinich8

ברקע: הפרסומת לבירה

במקרה לפנינו, אני אצא שוב מנקודת הנחה שכל פריים נבחר בקפידה, שהיוצר יודע מה הוא עושה, שהוא מתכתב עם דימויים במודע. זה מה שאמן טוב עושה. למשל, באחת התמונות ברקע נראית פרסומת לבירה, עם רגליי אישה שנחתכה במותן, ווליניץ בחר לכלול זאת בפריים, מכאן הנחתי שהוא מכיר דימויים פופלארים של החפצה ומסחור וגבריות ואף מרפרר אליהם בכוונה, שהוא ביצע החפצה מודעת ומודגשת במכוון.

vollinich

הפייטה של ווליניץ'

טענו בפניי, בצדק, שהתמונה הפותחת מבוססת על דימוי הפייטה שהוא דימוי מוכר מהאמנות שבא לתאר את  מריה- האם והבתולה הקדושה בנצרות- מערסלת את ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. אבל הפיאטה באה לפאר את ישו, ורק במקרים חריגים, בהם האמן התרשל או מבקש להגיד לנו משהו, יהיו פניו של ישו מוסתרות לעומת ישבנו הגלוי. אם נשפוט את יחסי הכוחות ברור שמוקד התמונה הוא ווליניץ עצמו ולא הנער השחום בזרועותיו, שעיניו עצומות וכתפו מסתירה את פניו.

images

דוגמא לפייטה בציור. מסיבות מובנות לא מקובל להסתיר את פני ישו ביצירות אלה.

 צילום מבוסס על ענייני קומפוזיציה, מיזנסצנה, העמדה, אל איזה חור עלום מובילים האלכסונים שנוצרים מתנוחת הרגליים, מי שולט בתמונה, אמן טוב שולט ומודע לכל אלה. במקרים דנן יש את כוכב הסרטון המועצם, ויש את היונקים, ששוכבים, כורעים או עומדים על ארבע. העלו בפניי השערה שהפנים מוסתרות כי ווליניץ  הגן על זהות המצולמים, אבל הסרטון אינו מגן על כל המופיעים, והלא הוא (ווליניץ') יכול היה לבטל גם את המבט שלו למצלמה ובחר ההפך, להנכיח אותו כמה שיותר בצורה שרק מדגישה את האינדיבידואליות שלו לעומת אלמוניותם. ביצירה ההומואית הישראלית המזוהה עדיין מאוד עם אוחבסקי ופוקס, השתרשו אלמנטים חוזרים של החפצת ההומו המזרחי, אם זה יהודה לוי (יוסי וג'אגר) או סמי הורי (בעל בעל לב) או אורי בנאי (פלורנטין), לכן, כשמציגים הומו מזרחי הדימוי מתכתב באופן בלתי נמנע עם הדימויים שכבר חדרו לתרבות ובקונטקסט הזה עשיתי את הקריאה. לאורו, לדעתי, אי אפשר להתעלם מהמשמעויות הפוסט קולניאליסטיות שמצטברות בסרטון ויוצרות רושם גזעני, לפחות מסויים.

vollinich3

ואולם, אם בכל זאת מנתעלם לרגע מעובדה זו, אכן ניכר הניסיון הראוי להערכה להציג את הגוף והאינדיבידואל השמן כנחשק, וכשליט הפריים. לצערי, גם תגובתי שלי לסרטון בפעמים הראשונות לא היתה חפה מפאטופוביה והומופוביה. כאשר בוחנים את גיבוריי הסרטון לאור מודל היופי הרווח (לכאורה לפחות) בקהילה ההומוסקסואלית ניכרים גם הישגיו.

 עד הפעם הבאה


ע' קווירית,

ע' קווירית

פמיניזם, אבהות וגבריות בשרק 3

כבר קשה לזכור, אבל הסרט "שרק" המקורי, משנת 2001, פרץ לתודעה כשהוא מתיימר להיות סרט אנימציה מודרני ומהפכני מבחינה טכנית ותוכנית כאחד: מפלץ כגיבור, טכניקה תלת ממדית ופסקול רוק רעשני וחדיש. למרבה הצער, הסרט השלישי בסדרה (2007), היה כבר שמרני כאחרונת הקלאסיקות המתקתקות של וולט דיסני.

LogoAcademicHelp

הד"ר יוסף פירסטטר ז"ל, היה מן החוקרים שהצביעו על מגמות הולכות ומתחזקות, מאז אירועי ה-11 בספטמבר, של חזרה לערכי השמרנות והמשפחה הגרעינית המאוחדת תחת שלטון האב, משפחה שבה נגזרים התפקידים מהביולוגיה: הגבר, בעל הפאלוס – להנהגת המשפחה, והאישה בעלת הרחם – להולדת ילדים ותחזוקת הבית. "שרק 3", כמו לא מעט סרטי ילדים המבקשים להסב נחת להורים שנגררו עם הילדים לסרט, כמו נוצר במיוחד כדי לקדם רעיונות אלה.

הקדימון (טריילר) לסרט

במרכז הסרט השלישי נמצא משבר אבהות – שרק חרד מהרעיון להפוך לאב בעקבות אכזבה שספג מאביו שלו (האב ניסה לאכול אותו). הוא מתוודע אל ארטי, נער דחוי ובלתי מקובל המיועד להיות יורש העצר, שסובל בעצמו ממשבר של דמות אב. כשנוצרים ביניהם יחסי אב ובן, השניים מצליחים לפתור את משבריהם זה בעזרתו של זה.

עלילה זו, המהווה את המוקד הרגשי של הסרט, אופיינית לאידיאולוגיה פטריארכאלית הדוגלת בשלטון האב במשפחה. הקונפליקט עם האב נמצא במרכזם של סרטים רבים כשהוא בלעדי לאבות ובנים, בנות לעולם אינן לוקחות בו חלק ואינן מקיימות תהליך התפתחותי מקביל מול אמהותיהן (לפחות לא כזה הנחשב לבריא וחיובי). הפסיכולוגיות השונות המיוחסות לאישה ולגבר הן נגזרות מפורשות של ההבדלים בין הגוף הנשי לזה הגברי. ה"היעדר" של תהליך רגשי מורכב כמו זה המיוחס לבנים, מבוסס על היעדר הפין של האישה, והוא הסיבה שחוקרים כפרויד ולאקאן נוטים לראות באשה יצור "בלתי שלם" שהתפתחותו לוקה בחסר.

החרדה מפני האבהות (חלום שחולם שרק)

גברים אמיתיים וחיות אחרות

snapshot20091017155521

בעוד שארטי ושרק נאבקים במשבר האב\אבהות שלהם (בהתאמה), נמצא בכל זאת גם מי שסובל ממשבר דמות אם בסרט. בהתאם לאידיאולוגיה של הסרט, מדובר באנטגוניסט (ה-"bad guy") הראשי של הסיפור, שגבריותו מוטלת בספק. הנסיך "מקסים" (prince charming) נענש בסוף הסרט לא רק על היותו מרושע (עובדה שלכשעצמה מוטלת בספק), אלא גם על כך שהוא יפה, גנדרני, חובב תיאטרון ונושא עיניים אל אימו במקום אל אביו. ההפך המוחלט משרק המייצג גבריות מחוספסת "אמיתית" שאינה ניתנת לעידון בשום אופן (למרות המאמצים). הערצתו של מקסים לאימו רומזת על קשר בלתי נמנע להומוסקסואליות, שכן פרוייד זיהה הומוסקסואלים כאנשים פגומים שלא השכילו להעתיק ולהעביר את הזדהותם מהאימא לאבא. כנ"ל איפיונו של מקסים כנרקיסיסט המאוהב בדמותו שבמראה (הומוסקסואליות מיוצגת לא פעם באמצעות נרקיסיזם). מקסים הוא גבר פגום: "נשי" במחוותיו, בשיערו הבלונדיני הרך והגולש (המזכיר פרסומת לשמפו), בקול השירה הדקיק שלו, בעובדה שאומרים לו שהוא אינו נלחם "כמו גבר" (רמיזה בוטה שהוא אינו ראוי להיחשב ככזה). שרק מקניט אותו על הגרביונים שהוא לובש: "זה בא גם במידות של גברים?". סמליות רבה יש לעובדה שמקסים מגולם\מדובב במציאות על ידי השחקן ההומוסקסואל רופרט אוורט.

snapshot20090907134447

ההזדהות עם האם (בתמונה התלויה על המראה) מייצרת השתקפות מעוותת

שרק, בהשוואה למקסים, הוא הגבר-חיה הקלאסי: בהמה מגרבצת, מלוכלכת ותוקעת פלוצים. לכאורה דימוי מעליב ביותר, אולם למעשה מדובר במודל גברי משחרר שמאפשר ומאשר למזדהים איתו כל התנהגות, בלתי מעודנת ככל שתהיה. המסר העולה בבירור מההתמקדות בדמות הגבר-אב והניגוד בין מקסים הרע לשרק הטוב, הוא הטפה בדבר חזרה לגבריות הישנה השלטת, האנטי מטרוסקסואלית, אנטי מתוחכמת ואנטי נשית, ושחרור הגברים מהעידון והאיפוק שנכפו עליהם בעידן המודרני. בהתאם לכך, כותרות הסיום של הסרט מלוות בשיר שבין מילותיו: "אני רוצה להודות לך שנתת לי להיות אני עצמי".

Untitled

המאמצים לעדן את גבריותו של שרק אשר עולים בתוהו

מדוע בעצם הסרט מגנה כל כך את הנסיך מקסים? הלוא הוא בסך תובע לעצמו את "הסוף טוב" שמגיע לו, או, כפי שהוא מתריס בפניי שרק: “it was supposed to be my happily ever after!”. הבעיה היא שבמאפייניו החריגים מגדרית, מקסים מייצג היפוך סדרי עולם, במסגרתו הוא מנסה גם להנהיג מרד של דמויות הרשעים ממגוון אגדות – מקפטן הוק ועד לזאב הרע.  בסופו של דבר, הנבלים נענים לשרק וארטי, משליכים את כלי הלחימה שלהם ומחזירים את עצמם לסדר ה"נכון". מקסים, לעומת זאת, מסרב להתפשר. הוא רוצה למלוך על הממלכה, למלא את תפקיד המנהיג על אף חריגותו המגדרית, ואת זאת הסרט מסרב לאשר. מדוע נשלל רצונו של מקסים, בזמן שהמסר המרכזי מדבר על קבלה עצמית? מאחר שהסרט תוקף גבריות "בלתי תקינה". ארטי ושרק מאשרים את עצמם כגברים באמצעות הפלתו וחיסולו של הגבר הפגום. בסוף הסרט, ארטי זוכה במלוכה ושרק באבהות –  תפקידים שהסרט מצייר כמקבילים זה לזה. בעת ריב מתבלבל שרק וצועק על ארטי: "אנו חוזרים הביתה ואז אתה הולך להיות אבא" ולא "מלך".

LogoAcademicHelp

  פמיניזם בסרט

מה בדבר הדימוי שמציע הסרט לנשים? במבט ראשון אין ספק שפיונה היא גיבורה יוצאת דופן במראה. לכאורה, פיונה מהווה מודל נשי משחרר המקביל לזה ששרק מייצג, מודל המתנגד למיתוס היופי הנוקשה של נשים. אולם, אין המודל הזה נושא מסר פמיניסטי. הנשים היפות שחוברות לפיונה – שלגיה, סינדרלה, רפונזל והיפיפייה הנמה – מוצגות כולן באור מיזוגיני ולעגני. כ"דרכן של נשים", הן שונאות זו את זו ואת עצמן (סינדרלה רבה עם בבואתה ברצפה: "תשתקי!" לא, את תשתקי!"). יופיין מוצג כנגזרת של שטחיות ואגוצנטריות. על רקע זה יתרונותיה של פיונה מובלטים בנקל ובמיוחד אחד מהם: היא איננה חוששת מהולדה וטיפול בתינוק שעלולים לגרום לה לאבד את גזרתה או להוסיף קמטים וורידים. חברותיה היפות והשטחיות מנסות להעניק לה מתנות שיגאלו אותה מהמטלה (שלגיה, למשל, מביאה לה גמד-מטפלת שיטפל בתינוק במקומה) ומזהירות אותה מהתוצאות הקרבות: "את עייפה כל הזמן, את מתחילה להזניח את עצמך. קמטים, סימני מתיחה, תגידי שלום לרומנטיקה". אך פיונה, בניגוד אליהן, אינה פוחדת להקדיש את חייה וגופה למשימה. נשים אמנם אינן נמדדות בסרט על פי מידת יופיין, אך הן כן נשפטות לטוב ולרע על פי תכונה אחרת הקשורה לגופן: נכונותן ללדת ילדים.

 snapshot20091017155348

העלילה הכמו-פמיניסטית, שבמסגרתה הנשים מצליחות להיחלץ מכלאן בעצמן, דומה יותר לפרודיה על פמיניזם. אכן היוצרים לא התאפקו וברגע בו הנשים מחליטות לצאת לפעולה שילבו בצחוק דימוי של חזייה עולה בלהבות. "הלחימה" של  הנשים מצטמצמת לעמידות קרב סטטיות ופוטוגניות סטייל לוסי לו, קמרון דיאז ודרו ברימור ב"המלאכיות של צ'רלי", ובסופו של דבר הן כלל לא נלחמות אלא רק מדגמנות פוזות פוטוגניות של "לחימה".

snapshot20091017155759

הסרט מקיים דיון הקשור לגוף האדם כפי שבא לידי ביטוי בעלילה חילופי גוף בין "דונקי" החמור ו"פוס" החתול, וכך גם שילובן של זוג טרנסג'נדריות בתפקיד הלא מחמיא של האחיות החורגות של סינדרלה. כך מחזק הסרט את הדיון בהוקעה של גופים "בלתי מתאימים".

snapshot20091017155151 .

snapshot20091017161046

לעומת זאת מימוש של גברים ונשים את תפקידם המגדרי, דהיינו, הקמת משפחה שבראשה האב, היא לפי הסרט הדרך בה יכול גם הנער או המפלץ הדחוי ביותר, להיעשות למלך. דמותו השנואה של הנסיך מקסים מדגימה את הוקעת "חוסר התקינות" המגדרי. כשהנסיך מקסים נקבר בסיום תחת תפאורת המגדל בהצגה שהוא עצמו הפיק, בוקעת מפיו מלה אחת בלבד, המנציחה את פגימותו:  "mommy!" ("אמא'לה"), ואז הוא נבלע בחלון המגדל הקורס עליו, שראה באופן סימבולי כנקב השחור. בשני משפטים, זה המסר שמבקש הסרט להעביר: ילד רוצה לאמא, גבר עושה ילדים.

 ע' קווירית

LogoAcademicHelp