פרינסס: מארג עדין, טווי ביד אמן

princess2

סצנת בועית הרוק המרחפת היא תמצית קיסמו של הסרט "פרינסס": מהחומרים הבנאליים, הקשים לעיתים, של היום יום, פורח פתאום נס קטן ולא צפוי לנגד עיננו. נס, שהוא חלק מעולם קסום וילדי של בבואות פלא, מתעתעות עד אסון. למרות האווירה עוכרת השלווה, הטורדת אותו מתחילת הסרט, הצופה מוצא עצמו מתמכר לקסם, אנחנו נשאבים בחוויה הנרקסיסטית, הטרנסג'נדרית, החוצה גבולות של הגוף וקווים אסורים, וכך, כאשר מתרחשת הזליגה מהקסום לנורא, גם הצופים, בדומה לדמויות, נענשים-נאנסים על שהתפתו ליהנות מהקסם הזה. לסצנת המפתח קודמים בתבונה רגעים היוצרים תמהיל מדויק של סצנות המתכתבות ונבנות זו על זו, התוצאה היא מארג עדין ומחושב, טווי ביד אומן, בו מה שהיה מבדר ומכשף עד לפני רגע, הופך למזעזע.

צפיה בסרט ביכורים של מישהי שלמדת איתה איננה קלה, לרגע חזרתי להיות סטודנטית לקולנוע התולה עיניים כמעט  חרדות במסך בחשש שהסרט ימעד בשיאו, אבל הבמאית טלי שלום-עזר מוליכה אותנו במיומנות על הגבול הדק, התלול, עליו נע הסרט ומנחיתה אותנו בבטחה בצד השני  בסיומו של פירואט מושלם. הסרט מהדהד את עבודותיה המוקדמות בחוג לקולנוע של אוניברסיטת ת"א. אי אפשר, למשל, שלא להיזכר בסצנת הסיום של "ליבינג רום" (שלום-עזר, 2006), בו קרן מור, הפעם בתפקיד הבת, נאספת מהספסל אל המכונית של האם (תיקי דיין) או בריב בין השתיים שסצנת הסיום שלו הדהדה בזכרוני עד היום, ופגשתי אותה מחדש ב"פרינסס".

התחבולה הויזואלית והמטאפורה העיקרית סביבה נטווה הסרט היא הדימיון בין שתיים מהדמויות. שמות המשפחה של השחקנים אינם מסגירים שום קירבה ביולוגית, וכך, הקסם שחוללה עבורנו הבמאית זולג אל המציאות, והרי כל מהותו של קסם טוב באמת הוא שלא מגלים איך עשו אותו.

הבועית השקופה השבירה, שנדמה שהמגע העדין ביותר ינפץ אותה בנשיפה, מהרגע הראשון ברור לצופה שהסכנה הגדולה ביותר אורבת לה דווקא מבית, שם ענני הקצפת הנעימים מסתירים דובדבן מורעל, מעודד לגלות בסוף הסרט שיש לה תקומה.

הסרט מוקרן הערב בערוץ הקולנוע הישראלי (6) בלוויין 22:00.

princess

*הכותבת היא דוקטורנטית ומרצה למיניות ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לסיוע אקדמי בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com

מודעות פרסומת

פדופיליה* מרומזת כנורמה הטרונורמטיבית

xdisney-school-students.jpeg.pagespeed.ic.PShgj33KUP

אילוסטרציה של שלגיה כסטודנטית – ז'אנר שלם של גיבורות מצויירות תמימות מבט

עם ההתגלות המזעזעת והמדכאת של העובדות מאחורי רצח הבר-נוער: יחסים אסורים בין מנהל הבר-נוער לנער בן 15, עולה לכותרות ובקהילה הדיון בפדופיליה. עם זאת, יש צביעות רבה ואף מידה של סילוף האמת בייחוס הפדופיליה להומוסקסואלים, בזמן שהפדופיליה ארוגה עמוקות לתוך המארג התרבותי ההטרונורמטיבי. יוסףה מקיטון מסבירה את הניסיון לתחום את הפדופיליה כאילו היא מאפיינת הומוסקסואלים בלבד. האישום הזה הוא שהסתתר בין השורות מאחורי ההחלטה לכנות את גנון "בכיר בקהילה", דהיינו "הומוסקסואל בכיר": "כוחות חברתיים חזקים רוצים להכחיש את הפדופיליה ועדיין לקיים אותה, אז הפדופיליה החברתית מותמרת לתוך גופים סוטים הנקראים פדופילים. הפדופילים מדומיינים כך שאפשר להרחיקם מהחברה, או לתקן אותם באמצעים כימיים או פסיכולוגיים". לפוסט המלא של יוסףה מקיטון בבלוג "בלי גאולה" דבורית שרגל מזכירה לנו היום את יוסי בובליל שהכיר את אישתו כאשר היתה בת 11 ובובליל עצמו בן 24. סיפורו זה שנחשף בפריים טיים, ביחד שערוריה מינית נוספת, לא מנעו ממנו להגיע למקום השני באח הגדול 2008, וכמובן להשיק סדרה בכיכובו שלו ושל בתו (שמופיעה כיום בסדרה "חברות" של ליטל שוורץ). כלומר הסיפור זכה לחיבוק המיינסטרים, וגם הצופים. לפוסט המלא של דבורית שרגל בבלוג "וולווט אנדרגראונד" האמת היא שהפדופיליה ההטרוסקסואלית היא כה מובנית לתוך המיינסטרימים שהתמונה המצורפת, שמזכירה לנו ז'אנר שלם של וולט דיסני של נערות בתוליות וצחות עור באופן מוגזם, מהווה רק דוגמא אחת מיני רבות. למעשה כל הציוויים החברתיים שחלים על אישה, מהסרת שיער ועד עור חלק מתכתבים באופן כמעט מוצהר עם פדופיליה. זיווגים של שון קונרי עם נשים ישכולות להיות בנותיו ואולי אף נכדותיו כבר דוברו בעבר אין ספור פעמים אך מבלי שהבשילה כלפיו מחאה אמיתית. כך גם בסרטיו הנוכחיים של הבמאי/שחקן סילבסטר סטאלון הנושק ל-70 ומקפיד ללהק צעירות לצידו ("בלתי נשכחים", "ג'ון רמבו" וגם "רוקי 6"). וכמובן קלינט איסטווד שכמו סטאלון בחר את השחקניות לצידו בעצמו. וודי אלן, שליהק את שרליז ת'רון לתפקיד צעירה המתאהבת בו, הוא דוגמא ידועה, המתכתבת באופן מטריד עם החיים האמיתיים, בהם נישא לביתו המאומצת סון יין. למעשה, כל שחקן מזדקן, מהריסון פורד ועד מיקל דאגלאס, מקפיד בימינו שילהקו לצידו בחורה צעירה. גם רובין וויליאמס החביב ברשימת הבושה. הקלישאה המפורסמת קובעת שבעוד שנשים שעברו את גיל 40 מוגבלות לתפקידי משנה של אימהות, גברים מוסיפים לתפקד כמאהבים בפוטנציה לנשים צעירות מהן בהרבה גם בגיל מופלג.

The-Curse-of-the-Jade-Scorpion-charlize-theron-1691502-1024-768

וודי אלן לצד שרליז ת'רון "קללת אבן העקרב הירוקה (2001)

דוגמא נודעת אחרת מ"חברים":

קורטני קוקס לצד טום סלק ב"חברים".

סיפור האהבה בין מוניקה וריצ'ארד תובל לפחות בבדיחות מודעות לעצמן על חריגותו. מסיבה זו גם לא נכללים כאן סרטים כמו "אמריקן ביוטי" או "לוליטה" המפורסם, שכן שם יש מודעות ולעיתים גם מידה של ביקורתיות כלפי חריגותו של הקשר. עם זאת, בסרטיהם של קונרי, סטאלון ואחרים שנזכרו כאן, הנטיה היא להציג הפרש גילאים גדול לטובת הגבר כעניין טבעי שמובן מאליו, עד כדי כך שאין הוא גורר כל התייחסות. העובדה הזו צורמת ויש בה כדי לרמז במשתמע על פדופיליה, גם כאשר מדובר בבגירים. רשימת הסרטים ה"מודעים לעצמם" שיש בהם הפרשי גיל גדולים בין הגבר לאישה כמובן רק מתארכת. רק ב"חברים" עצמה נכלל גם רומן של רוס עם סטודנטית שלו שגרר בדיחות משעשעות רבות על הנושא.

מהצד השני, בימינו, דיי להציץ בחשבונות משתמש של נערות צעירות בפייסבוק (בנות 11-14) ולהיווכח כי הן חשות צורך לחקות פוזות פתייניות בתמונות שהן מעלות, עוד לפני שהן משכילות לרדת לעומק משמעותן המלא. על פרסומות קצרה היריעה מלדבר (בינתיים). ילדות המפגינות מיניות ובוגרות הפגינות תמימות ילדית, הם שני צדדים של אותה התופעה.

עם הדרישה המוצדקת שנעשה חשבון נפש קהילתי, יש להיות ערים לניסיון הצדקני והצבוע להציג פדופיליה כנחלתם הבלעדית של ההומוסקסואלים, בזמן שבקהילה ההטרונורמטיבית היא מהווה סוג של "חוק טבע". גברים קשישים לצד נשים שיכולות להיות בנותיהם ואף נכדותיהם, הם עניין שבשגרה, ולא, אשטון קוצ'ר ודמי מור אינם מאזנים את המשוואה. מכירים/ות עוד דוגמאות לקשר כמו-פדופילי שמוצג כטבעי? ספרו לי.

ע' קווירית

hilazone.jpg

שרשור מהפייסבוק של קטעי סרטים עם הפרשי גיל משמעותיים בין הגבר לאישה

* העירו לי שטכנית יש להבדיל בין פדופיליה, שהיא כאמור משיכה לילדים מתחת לגיל ההתבגרות ,לאבופילה: מצב שבו המשיכה העיקרית או הבלעדית היא לנערים/נערות (בגילאי 13–18). אולם במחוזות שיפוט בהם גיל ההסכמה הוא גבוה יחסית, כגון ארצות הברית ובריטניה, נפוץ יותר השימוש במונח "פדופיליה" כדי לתאר כל מקרה של משיכה מינית לפרט בגיל בו הוא קטין מבחינה חוקית (כלומר מתחת לגיל ההסכמה באותה מדינה).  עפ"י ויקיפדיה, אפבופיליה איננה נחשבת בעיני רוב אנשי האקדמיה להפרעה. כך או כך, הדרישה המגמית מנשים להיות ילדיות וילדותיות, כמו גם הציפיה מילדות להפגין מיניות כבר מגיל צעיר מתחברת באופן בלתי נמנע לפדופיליה, ומכאן החיבור שעשיתי אליה בפוסט.

לערך המלא על פדופיליה בויקיפדיה