ג'וני ואבירי הגליל: גברים אנוסים

Untitled

עכשיו יכולה להתוודות שבמקור "ג'וני ואבירי הגליל" עוררה בי רתיעה, ובגלל זה הבטתי בה רק בחצי עין, ואלמלא הזדמן לי לדבר עם יוצרה ולקבל הזמנה אישית לצפות בה אולי הייתי מפספסת אותה לחלוטין. בדיעבד אני ממליצה עליה בפה מלא לצפייה, לכל מי שמגדר וסקס ישראלי מעניין אותו.

בהתחלה נדמה היה שהסדרה מנסה (ומצליחה) להגיע לשיאים חדשים בתחום הסצנות המיניות שצולמו בארצנו. מטרה זו היתה מפוקפקת בעיניי, כי איש לא חושב על המחיר שנדרשים לו השחקנים (ולרוב השחקניות) בסצנות כאלה. אפילו פמיניסטיות מושבעות נוטות להזדעזע מ"זנות מתועדת" (פורנו) אבל לקבל כמובן מאליו סצנות סקס ב"משחקי הכס" או "ישנן בנות". סצנות כאלה תמיד גובות מחיר מהמשתתפים והמשתתפות.

לא כל מי שמזמינה נער ליווי היא חטובה, או מריחה טוב. היה ספק שהסדרה מודעת עד תום להשלכות של זנות כי הסדרה נקטה בתחילתה טון קליל ובנוסף היתה לא אחידה ברמתה וכללה לעיתים סצנות לא משכנעות (למשל: נער ליווי נשלח אל ביתה של לקוחה בהפתעה וללא תיאום. תסריטאי סביר היה תוהה מה אם בן משפחה או סתם אורחים היו אותה שעה בבית?) סצנת סקס עם חדירה של אישה לגבר (אושרי כהן) היתה נועזת אבל קדמה לה שיחה יומרנית שחשפה שמרנות בבסיסה. מעל לכל היתה התחושה הלא נעימה שזנות מוצגת כעניין כיפי, ועוד כזה שנערה בת עשרה היא המנהלת האדמיניסטרטיבית שלו, שערורייה.

אבל אט אט, ככל שמתרבים הקשיים שג'וני נתקל בהם במקצועו החדש, נכנסה לי הסדרה ללב וסצנת חלום צה"לית עם קצין נפגעים כבר שבתה את ליבי בלי שתכננתי ("ולבכות?" שואל-תובע קצין הנפגעים את הודיה שאינה מצליחה לחלץ מעצמה ולו דמעה למשמע מות בעלה). כנ"ל סצנה בה נשאב אושרי כהן במלואו לתוך ואגינה של לקוחה ומוצא עצמו במים הרטובים. עם כל פרק גאה הטעם המר, החמוץ, של עבודת הליווי של הגברים, וכשג'וני מגשים ללקוחה אלימה (מירב גרובר) פנטזיה, עם דמעות בעיניו, כבר לא נשאר מקום לספק שהעבודה החדשה המיתה משהו בתוכו.

בסופו של דבר הסדרה היא מעניינת ואף חתרנית, לא מעצם העיסוק הישיר בסקס אלא כי היא נוגעת בעצב חשוף  ונותנת תחושה שהיא אומרת אמת יוצאת דופן על גברים בסקס: לא עוד מכונות מין חסרות רגש, אלא בני אדם בשר ודם שנפגעים מחיפצון והזנייה, וברגע שמראים גברים נפגעים, מי יפקפק עוד בפגיעה שנשים נפגעות? גם אם זנות היא מקצוע לגיטימי (עניין הנתון לדיון כואב) הרי שהיא באה עם מחיר, ובמחיר הזה עוסקת הסדרה בסופו של דבר, או כמו שמספר היוצר, דני רוזנברג:

"יעבור עוד זמן במהלך עלילת הסדרה עד שג’וני יפסיק לשטות בעצמו ובאחרים ויקבל אחריות מלאה על בחירותיו. בדרך  הוא יפגע בכל היקרים לו ויאבד את אמונתה של הודיה אהובת ליבו. רק בסיום העונה, לאחר שהשאיר מאחוריו אדמה חרבה, לאחר שהרס לחלי את הסיכוי לאהבה ולקח לה מבחינתה את הבית, לאחר שגרם לכל חבריו להיפגע אנושות ולאחר שגרם להודיה לראות אותו במערומיו, רק אז נראה שהוא מתעורר. הבחירה האחרונה שלו, להציל עבור הודיה את המטע, היא אולי הבחירה היחידה ה”אבירית” באמת במהלך העונה".

עוד ניתן לצפות בסדרה  ב-VOD  YES בחינם, אז אם אתם בסביבה אולי תקדישו לה מבט.

*הכותבת היא מרצה למין ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לעזרה אקדמית בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com

 

 

מייסד "ארץ חדשה" מעדיף אותן זונות (רני בלייר, "פרשת השבוע")

תגיד, מה העניין שלך עם נשים?

מה העניין עם נשים?

נגיד, סיפרתי לחברות שלי שאתה בא אלי. התעלפו.

אני מאוד אוהב נשים.

אין לתאר. אתה אפילו לא טורח להעמיד פנים שזה מביך אותך.

אני אוהב נשים. אני סבור שאתן הגזע העליון. והחזק.

(רני בלייר, מתוך שיחה עם איילת שני, עיתון הארץ)


ארץ חדשה
 , שהוקמה ע"י אלדד יניב והבמאי רני בלייר, היא מפלגת שמאל ראדיקלית הרואה את שורשיה במחאת האוהלים. כמייסד ופעיל צדק חברתי עפ"י הצהרתו, מצאתי לנכון להתעכב על פרי יצירתו של בלייר, הסדרה "פרשת השבוע", אותה יצר עם ארי פולמן לפני שנים מספר. מאפיין בולט בעונה השניה, שזכה לתשומת לב בזמנו, הייתה העובדה הבלתי נעימה, שכל אחת ואחת מדמויות הנשים בה ענתה להגדרה "כלבתא" ושהסדרה לא נטתה חסד לאף דמות נשית. אולי יש מי שימצא בכך פגם או ניגוד אינטרסים. בחרתי סצנה, מייצגת לדעתי, שבמידה רבה תמצתה את רוח הסדרה של בלייר, במאי מיומן ואידאליסט מבטן ולידה (בין יצירותיו האחרונות: הסדרה "שביתה" שהתכתבה עם המחאה החברתית).

אחת מהדמויות בסדרה היתה הגר, בגילומה האנטיפתי של קרן מור ("הבורגנים") אשתו המסרסת וקרת הלב של נאווי  המיוסר (מנשה נוי) הדומה באופן חשוד לבלייר עצמו. הגר יורדת ומקצרת את חייו של נאווי כי היא מרוויחה יותר ממנו. היא עצמה קפיטליסטית צינית שמנצלת את מלחמת לבנון השנייה לרווחים נאים. כדי להשלים את הדימוי האנטי גברי שלה היא מנהלת באופן "סמלי" בר לסביות, בו היא מרוויחה הון מתושבי הצפון שברחו אל תל אביב.

נאווי מנסה להתרחק מאישתו הרעה אל זרועות מאהבת,  אבל גם המאהבת שלו בוגדת בו ומתלוננת על שאינו מתקלח. רדוף הזיה של אביו שמסביר לו כי היה תינוק שמן מכדי לשאת אותו על הידיים, מגיע נאווי לזונה ומספר לה על שאיפתו להיות מוחזק כמו תינוק כשתעשה לו ביד. הזונה קוראת הישר למחשבותיו ולליבו וכמו משלימה את משפטיו: "תינוק שמן".  בסצנה הוא משליך עליה את שומנו וסירחונו והיא, כאישה הטובה היחידה בסדרה, מקבלת אותם ואותו ללא סייג או עוררין ומעניקה מעט מרגוע לנפשו המיוסרת (שחלק נכבד מסבלותיה מקורו בנשים שבחייו) .

snapshot20090523191533

שמירה על יחסי סובייקט אובייקט בצילום

snapshot20090523191112

האירוטיזציה של הסצנה כוללת תאורה כחלחלה, דימויים אקזוטיים ומעברי "דיזולב" (תמונה על תמונה המתחלפת לאיטה) רכים. הצילום בו הזונה מאוננת לנאווי מדגיש את קמטי הצער והסבל במצחו. האופן בו היא נושאת את ראשו על זרועה מזכירה כמעט דימוי פייטה של מריה- האם והבתולה הקדושה, מערסלת את ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. הגבר הוא הקרבן הקדוש ואילו הזונה טובת הלב, היא האם/האישה הטהורה היחידה, בניגוד גורף לכל האחרות, וטהורותה נגזרת ממקצועה בו היא מחויבת להיעתר ולהתמסר בכל מאודה וללא תנאי לגבר זר, גם אם אינו מתקלח.

snapshot20090523191951

דימויים אקזוטיים המתבטאים גם בחלוק של הזונה

המילים של ג'וני קאש נשמעות ברקע ומתייחסות לייסוריו של נאווי:

I hurt myself today,To see if I still feel. I focus on the pain, The only thing that's real

 כאשר נאווי גומר מתמקדת המצלמה בפניו עד שהזונה נעלמת לגמרי מהפריים ובכך מסיימת תפקידה. מכאן ממשיכים שוב לתיאור ייסוריו הקיומיים של נאווי, ייסורים שאינם משאירים כל מקום לתהות על אותה זונה, מקורותיה וגורלה. לבעיותיה שלה אין כלל קיום בנרטיב של הגיבור המיוסר, גם אם הוסיף עליהן.

snapshot20090523191246

מיוסר (מתוך הסצנה, פרשת השבוע, עונה 2)

Untitled

בלייר

הבעייתיות בסצנה הנ"ל תהיה אולי מובנת לפעילי צדק חברתי אמיתיים ומי שמכיר בקשר בין זנות ואי צדק חברתי/עוני אבל מטריד ממנה היה האפיון הגורף העקבי של כל הנשים פרט לזונה כ"כלבתות". פרשת השבוע היתה סדרה איכותית של יוצרים אינטילגנטיים ומודעים ביותר. אי אפשר היה לחשוד בה בחוסר קוהרנטיות ואי אפשר שלא לתהות  אם בלייר תופס כך את כל הנשים בחייו, כולל אלה הקרובות לו, ואיך ייצג נשים בכנסת אם ככה הוא תופס אותן, ללא יוצאות מן הכלל (למעט הזונות).

ע' קווירית,

hilazone

*הערה: אודה מאוד למי שיצליח לאתר את הכתבה שהזכירה את העונה השניה של "פרשת השבוע" וגינתה בפירוט את דמויות הנשים בה.