הריגה טבעונית

The_Killing_2011_Intertitle

"ההריגה" (the killing) היא סדרה שהכל בה צבוע באפור והכל טובל בשכול ובכאב המוות והחיים. העונה השלישית שהחלה מוקרנת כעת ביס פוגשת את הגיבורה שרה לינדן, בלשית המשטרה, לאחר שפרשה מהשירות. העונה אנו נתקלים נוכחות לסבית מודגשת ונדמה שהסדרה מציירת את הנוכחות הנשים כמקור לחסד וחמלה, עובדה הניכרת גם בכך שהולדר, שותפה לשעבר זכה במקומה בשותף מצ'ואיסט וגס רוח וכמה לחזרתה של שרה.
בעוד הולדר מסתובב בזירות פשע תוך שהוא לוגם חלב ומזכיר את הטבעונות הטריה שלו, לינדן נתקעת בגשם ומוצאת מחסה בחווה ישנה. היא רואה עצמות גדולות פזורות בחדרים, במהרה מבינים שמדובר ברפת שהפרות בה ננטשו לגורלן וגוועו ברעב. באחד החדרים היא מזהה פרה שעדיין גוססת. נסערת, היא נוסעת לביתה ונוטלת את האקדח שלה בכדי לבצע בה המתת חסד. בסופו של הפרק תמצא עצמה ניצבת מול זירת מוות בה שוכבות גופות אדם שכל שנותר מהם הוא העצמות. כך, בעדינות מצייר הפרק קו המחבר כליית הפרות לכליית הנרצחות והנרצחים, תוצאה של אכזריות בלתי נתנת לעיכול (תרתי משמע). לא זכור לי עיסוק כה רגיש ואינטליגנטי, המחבר צמחונות לרעיון של הומאניות וחמלה ואנושיות. The killing היא סדרה מדכאת, רגישה לפרטים, אחת האינטילגנטיות והטובות שראיתי. היא לא עוד סדרת משטרה בה נערמות הגופות ונשפך הדם. כאן כאן הכוכב הראשי הוא השכול, ועול החיים ששל אלה שנותרו מאחור.  עם כאב החיים והמוות יש בה חמלה נדירה ויופי לא רגיל. קשה לצפיה, לא לאנשים רגישים.

ע' קווירית

hilazone.jpg