הנאנסת הציתה את האנס וזכתה לתגובות אירוניות ברשת

 

[התמונה מכאן]

כך הגיבו נשים ברשת לידיעה שנאנסת הציתה את הגבר שאנס אותה. להלן חלק מהאמירות (בתרגום חופשי למדיי, הרשימה מתעדכנת):

"הוא דיי הזמין את זה אם לשפוט מהבגדים הדליקים שלבש"

"אם הוא לא רצה שיציתו אותו הוא לא היה צריך לצאת מהבית"

"הוא בטח שתה באותו לילה ואלכוהול הופך אותך לדליק"

"למה הוא לא נשכב והתגלגל? אם הוא לא נשכב והתגלגל הוא כנראה רצה את זה בסתר"

"עדי ראייה סיפרו שקנה מצית כמה שעות קודם לכן, אז הוא בטח הצית עצמו ואז שיקר לגבי זה, אופייני"

"הוא בוודאי הצית עצמו והתחרט באמצע"

"הוא היה צריך להירגע ולנסות להינות מזה. אחרי הכל זה בסך הכל חום שעוטף אותך ומלטף"

"רוב הגברים מפנטזים בסתר שיציתו אותם"

"צריך לחנך גברים ללבוש רק בגדים חסיני אש, וגם לשאת עימם מטף כיבוי באופן קבוע"

"ידוע שגברים אוהבים שמדליקים אותם"

"לא כל הנשים מציתות"

"הם הכירו ולכן רוב הסיכויים שזה היה בהסכמה"

"הוא בטח ידע שהוא מושך אש"

וגם:

"אינטרנט, אני אוהבת אותך".

מוסיף Tal Horovicz: ידוע לפחות על מקרה אחד בו גבר התלונן שנשרף והסתבר שזו היתה עלילת שווא.

safe_image

חיים "השרוף" צינוביץ': העליל שנשרף

(קצת רקע למי ששכחה: בשנת 2000 החליט צינוביץ' לנסות לבחון כיצד התקשורת בישראל נוטה להתעניין רק בסיפורים סנסציוניים סביב אמנים במקום במוזיקה שלהם. לצורך כך הוא התחזה לנכה מזרחי שגופו כוסה בכוויות כתוצאה מפיצוץ של בלון גז בביתו. באותה תקופה הושמע שירו "שקר החן והבל היופי" בכל תחנות הרדיו, מה שהוביל את עורכי מוסף "7 ימים " של ידיעות אחרונות להעניק לו כתבת שער שבה חשף את סיפורו הקורע לב, לכאורה) [וואלה].

עם זאת, ולמען הסר ספק, הידיעה המובאת כאן, מספטמבר 2013, על המקרה האמיתי של הצתת האנס הינה טראגית ובהחלט בלתי משעשעת לאף אחד מהצדדים.

ולסיום, הנה שיר על בעירה פנימית וחיצונית גם יחד:

פנייה אישית לקוראים ולקוראות: חיבבתם\ן את הפוסט? רוצות עוד? מאמינות בחינוך והעצמה קווירית ומגדרית? ע' קווירית מחלק ספר פרי עטו, הרצאות, פרטי אספנים ומזכרות של ע' קווירית תמורת תמיכתכם הצטרפו עכשיו! נותרו רק יומיים!!

10647175_10152659081389998_6466546968550414239_n

 

מודעות פרסומת

פרינסס: מארג עדין, טווי ביד אמן

princess2

סצנת בועית הרוק המרחפת היא תמצית קיסמו של הסרט "פרינסס": מהחומרים הבנאליים, הקשים לעיתים, של היום יום, פורח פתאום נס קטן ולא צפוי לנגד עיננו. נס, שהוא חלק מעולם קסום וילדי של בבואות פלא, מתעתעות עד אסון. למרות האווירה עוכרת השלווה, הטורדת אותו מתחילת הסרט, הצופה מוצא עצמו מתמכר לקסם, אנחנו נשאבים בחוויה הנרקסיסטית, הטרנסג'נדרית, החוצה גבולות של הגוף וקווים אסורים, וכך, כאשר מתרחשת הזליגה מהקסום לנורא, גם הצופים, בדומה לדמויות, נענשים-נאנסים על שהתפתו ליהנות מהקסם הזה. לסצנת המפתח קודמים בתבונה רגעים היוצרים תמהיל מדויק של סצנות המתכתבות ונבנות זו על זו, התוצאה היא מארג עדין ומחושב, טווי ביד אומן, בו מה שהיה מבדר ומכשף עד לפני רגע, הופך למזעזע.

צפיה בסרט ביכורים של מישהי שלמדת איתה איננה קלה, לרגע חזרתי להיות סטודנטית לקולנוע התולה עיניים כמעט  חרדות במסך בחשש שהסרט ימעד בשיאו, אבל הבמאית טלי שלום-עזר מוליכה אותנו במיומנות על הגבול הדק, התלול, עליו נע הסרט ומנחיתה אותנו בבטחה בצד השני  בסיומו של פירואט מושלם. הסרט מהדהד את עבודותיה המוקדמות בחוג לקולנוע של אוניברסיטת ת"א. אי אפשר, למשל, שלא להיזכר בסצנת הסיום של "ליבינג רום" (שלום-עזר, 2006), בו קרן מור, הפעם בתפקיד הבת, נאספת מהספסל אל המכונית של האם (תיקי דיין) או בריב בין השתיים שסצנת הסיום שלו הדהדה בזכרוני עד היום, ופגשתי אותה מחדש ב"פרינסס".

התחבולה הויזואלית והמטאפורה העיקרית סביבה נטווה הסרט היא הדימיון בין שתיים מהדמויות. שמות המשפחה של השחקנים אינם מסגירים שום קירבה ביולוגית, וכך, הקסם שחוללה עבורנו הבמאית זולג אל המציאות, והרי כל מהותו של קסם טוב באמת הוא שלא מגלים איך עשו אותו.

הבועית השקופה השבירה, שנדמה שהמגע העדין ביותר ינפץ אותה בנשיפה, מהרגע הראשון ברור לצופה שהסכנה הגדולה ביותר אורבת לה דווקא מבית, שם ענני הקצפת הנעימים מסתירים דובדבן מורעל, מעודד לגלות בסוף הסרט שיש לה תקומה.

הסרט מוקרן הערב בערוץ הקולנוע הישראלי (6) בלוויין 22:00.

princess

*הכותבת היא דוקטורנטית ומרצה למיניות ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לסיוע אקדמי בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com