הריגה טבעונית

The_Killing_2011_Intertitle

"ההריגה" (the killing) היא סדרה שהכל בה צבוע באפור והכל טובל בשכול ובכאב המוות והחיים. העונה השלישית שהחלה מוקרנת כעת ביס פוגשת את הגיבורה שרה לינדן, בלשית המשטרה, לאחר שפרשה מהשירות. העונה אנו נתקלים נוכחות לסבית מודגשת ונדמה שהסדרה מציירת את הנוכחות הנשים כמקור לחסד וחמלה, עובדה הניכרת גם בכך שהולדר, שותפה לשעבר זכה במקומה בשותף מצ'ואיסט וגס רוח וכמה לחזרתה של שרה.
בעוד הולדר מסתובב בזירות פשע תוך שהוא לוגם חלב ומזכיר את הטבעונות הטריה שלו, לינדן נתקעת בגשם ומוצאת מחסה בחווה ישנה. היא רואה עצמות גדולות פזורות בחדרים, במהרה מבינים שמדובר ברפת שהפרות בה ננטשו לגורלן וגוועו ברעב. באחד החדרים היא מזהה פרה שעדיין גוססת. נסערת, היא נוסעת לביתה ונוטלת את האקדח שלה בכדי לבצע בה המתת חסד. בסופו של הפרק תמצא עצמה ניצבת מול זירת מוות בה שוכבות גופות אדם שכל שנותר מהם הוא העצמות. כך, בעדינות מצייר הפרק קו המחבר כליית הפרות לכליית הנרצחות והנרצחים, תוצאה של אכזריות בלתי נתנת לעיכול (תרתי משמע). לא זכור לי עיסוק כה רגיש ואינטליגנטי, המחבר צמחונות לרעיון של הומאניות וחמלה ואנושיות. The killing היא סדרה מדכאת, רגישה לפרטים, אחת האינטילגנטיות והטובות שראיתי. היא לא עוד סדרת משטרה בה נערמות הגופות ונשפך הדם. כאן כאן הכוכב הראשי הוא השכול, ועול החיים ששל אלה שנותרו מאחור.  עם כאב החיים והמוות יש בה חמלה נדירה ויופי לא רגיל. קשה לצפיה, לא לאנשים רגישים.

ע' קווירית

hilazone.jpg

מודעות פרסומת

4 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. יוסףה מקיטון
    יונ 18, 2013 @ 07:30:14

    וואו, אני לגמרי לוקחת את ההמלצה שלך ורץה לראות את הסדרה.

  2. ג'יין
    יול 23, 2013 @ 09:44:48

    גם אני לקחתי את ההמלצה, והלכתי לצפות בסדרה. צפיתי בהנאה רבה בשתי העונות הראשונות, ואני כותבת את הביקורת הבאה באהבה רבה:
    אבל קודם —- מרווח ספויילרים—-

    1. לא מגניב שהרוצחת היא זונה בבון סוליי. במיוחד לא מגניב לאור הפניות השווא של העלילה כלפי מועמדים אחרים: פוליטיקאים מושחתים, ברוני פשע מאורגן, מיזוגנים שונים וכו'. ההקשר הזה מקבע את התפיסה כאילו אישה שעוסקת בזנות היא מי שעושה מעשה לא מוסרי, וכמי שגם כך המוסר שלה מפוקפק, היא נוחה לעשות מעשה לא מוסרי נוסף, כגון רצח.

    2. פרופיל האחות של אם הנרצחת אינו הפרופיל האופייני לזונה, ומטפל בנושא הזנות באופן לא רגיש ומטעה.

    3. לא מגניב שהרוצחת עושה זאת בשביל זוגיות עם גבר. האלמנט הזה, שהוא מאוד מרכזי בעלילה, מציג אישה נואשת וזקוקה לגבר, שמנצל אותה רגשית, עד כדי כך שהיא מוכנה לרצוח בשביל שיהיה איתה בזוגיות.

    4. ואם כבר מדברות על האחות, בואו נתייחס לעוד שתי דמויות נשים בסדרה, חבל שהן נמצאות במקום כל כך קיצוני על סקאלת בת-הזוג\האם\הבתולה הלוחמת. למעשה, חבל שאלו הסקאלות המטופלות בסדרה באופן כללי:
    שרה הבלשית – הבתולה הלוחמת, ושום דבר חוץ מזה. עד שכבר בורכנו בסדרה עם דמות נשית חזקה, שאפשר להזדהות איתה, היא מדורגת 0 בסקאלת האם או בת הזוג. היא אם חד הורית, אשר מזניחה את בנה באופן פושע, ולא מסוגלת להיות בקשר זוגי לא עם הפסיכיאטר החביב שרודף אחריה ורוצה בטובתה, לא עם הבלש השותף שלה, שמלפרטט איתה לאורך כל הסדרה וברור שהיא יקרה לו מאוד, ובעונה השלישית, גם לא עם שוטר נוסף שמעניין את קו העלילה בדיוק כמו שהוא מעניין את שרה. למה אישה חזקה שהיא גם אשת מקצוע טובה, לא יכולה להיות אמא סבירה, ובת זוג סבירה, ולחיות חיים סבירים מחוץ לעבודה? למה דמות ראשית נשית חייבת להיות מטופלת בהקשר של איזה מן בת זוג ואמא היא?

    מיץ' – בת הזוג הנמפומאנית. הסדרה מתחילה בלהציג אותה כבת זוג טובה, עם בעיית יחסי סנדרלה עם בתה המתבגרת (הבת הופכת לאישה ובינה לבין האם מתפתח קונפליקט ביצ'יות). אבל כבר בהתחלה היא מוצגת בתור הטריגר שהפך את סטן, בן זוגה, מאיש מאפיה אלים, לאדם מן השורה. כלומר: מעניק לה תפקיד מרכזי בתור כלי בעלילה של גבר. בהמשך העלילה, מיץ' מתפרקת כאם ואשת משפחה (שוב, ביקורת על תפקוד האישה כאם ורעייה), ובורחת מתפקידים אלו. לכאורה, כדי לנסות ולהתקרב לבתה המתה, דרך ביקור במקומות בהן הייתה לפני מותה. בפועל, היא מתלבשת באופן פרובוקטיבי, שותה משקאות אלכוהוליים, ומזדיינת עם גברים שהיא לא מכירה.

    5. נרצחת. כרגיל, טרופ האישה במקרר כפי שהוגדר ע"י אניטה סארקיסיאן מהתדר הפמיניסטי. במקרה שלנו, אישה בבגאז'. לא הגיע הזמן לסדרת פיענוח רצח שבה הטריגר לעלילה יהיה נרצח? יאמר לזכותה של הסדרה, עם זאת, שלפחות אנחנו זוכים להכיר את הטריגר כאדם, לאורך הסדרה. יש גם (אולי) רמז לביקורתיות כנגד האשמת הקורבן, בכך שהיא מואשמת בקשר לבון סוליי, מואשמת בהסתרת רגשותיה ממשפחתה, ובהיותה נערה מופרעת – כל ההאשמות מסתברות כלא נכונות.

    אבל כאמור, אף אחד לא מושלם, הסדרה מצויינת. אני מחכה בכליון עיניים לאופן שבו הנושא המגדרי ימשיך להיות מטופל, ובמיוחד הדמות המעניינת מגדרית "בולט".

  3. ג'יין
    יול 23, 2013 @ 09:45:37

    הטופס מחק לי את מרווח הספויילרים, אז לתשומת לבכן\ם – ************************ספוילר בתגובה מעלי**********************

  4. queereyeworld
    יול 25, 2013 @ 22:16:43

    תודה על התגובה המושקעת! חולקת בנושא הצגת שרה כבת זוג/אם גרועה כדבר שלילי, הרי היו ימים שבהם אי אפשר היה לזכות בייצוגים אנושיים של אימהות פחות ממושלמות. לראות אישה ש"לא טובה בזה" ושלמרות זאת קיומה מנומק היטב ושואב הזדהות זה דווקא הישג לדעתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: