קול באישה ערווה (ג'אנגו ללא מעצורים)

1425315-41

וידוי: כל כך הרבה שנים נמנעתי באדיקות מסרטיו של טרנטינו בשל אלימותם, ששכחתי איזה קולנוען מעולה הוא. "ג'אנגו ללא מעצורים" הוא סרט חד, מרהיב ומעולה, וכמובן, בהתאם למסורת הטרנטינואית, אלים להחריד.

"ג'אנגו ללא מעצורים", זוכה האוסקר על תסריט לשנת 2013, הוא מערבון אשר עוסק בקריצה בטרגדיית העבדות של השחורים בדרום אמריקה. אין מי שליבו לא יחמץ או  יחרד מהזוועות המופיעות בסרט, מול היחס הלא אנושי שהוא מנת חלקם צורמת במיוחד ההתרפסות שנדרשים לה השחורים, להנהן ללא הפסקה ולהחריש בציתנות. לכן אין פלא שכאשר ג'אנגו מופיע, תחת חסותו של ד"ר קינג שולץ הלבן, משתאים הכל למראה הכושי הדברן והדעתן.

על הרקע הזה אי אפשר להתעלם מעיצוב הגיבורה הנשית הראשית (קארי וושינטון), אהובתו של ג'אנגו שהוא נלחם למען שחרורה. ג'אנגו מדמה לראות את דמותה בכל אשר הוא ושלץ פונים, פוסעת ומחייכת אליו בשתיקה. מרבית הסרט, ובמיוחד כאשר ג'אנגו מתענג על זכרה, דמותה אילמת, זאת למרות שאנו למדים שהאישה, ברומהילדה, יודעת לדבר אפילו גרמנית אשר לימדה אותה גבירתה לשעבר. לאורך הסרט היא דוברת לכל היותר רק את שפת העבדים, הציות והכניעות, זאת למרות שהמבקר אורי קליין מציין שכנהוג בקולנוע של טרנטינו, הסרט גדוש דווקא במלל רב, שרובו כתוב בסגנון מושחז.

יעל מונק מדברת על הצורך שחשיפת נקודת העיוורון של הטקסט הקולנועי בחשיפה של מאחורי הקלעים של הנשיות, הסיפור שלא סופר, הקול שהושתק. היא מבקשת להזכיר לנו שיחסים קולנויאליסטיים של דיכוי אינם מתקיימים רק בין גזעים אלא גם בין גברים ונשים. דווקא בסרט "ג'אנגו ללא מעצורים" אי אפשר שלא להצביע על הסתירה, שבין ההצגה הבוטה של גזילת זכויות אנושיות וצלם אנוש, המתבטאת גם באיסור על הדיבור, ובין שתיקתה הנשית של האהובה, המוצגת לנו באופן כה נעים וטבעי, ללא כל סייג.
לא ראיתי את סרטי קיל ביל המפורסמים ולכן לא אוכל לחרוץ את טיב יחסו של טרנטינו לנשים, נדמה שהוא נע בין המודעות (למשל האופן בו האישה מוחאת כפיים לבעלה, שנראה כמעט פארודי, או הסלואו מושיין ברגע בו מופיעה אחותו הלא יפה של קנדי, בעל המטע) ובין החוסר מודעות, המתבטא בסתירה המרכזית הזו של היעדר הדיבור העצמאי הנשי.

הקולנוע האמריקאי לדורותיו נשלט על ידי לבנים. סרט המופת של ד.וו. גריפית', שבישר את לידת המבע הקולנועי כפי שאנו מכירים אותו כיום, עסק בלא אחרת מאשר האדרת ארגון הקו קלוקס קלאן הרצחני וטבע לנצח את הגזענות כפרק מתולדות הקולנוע. ב"ג'אנגו חסר מעצורים", טרנטינו עוסק במורשת העבדות ומייצר שכתוב של ההיסטוריה הכאובה בעזרת מעין גיבור על פיקטיבי, בדומה כנראה למעשיו ב"ממזרים חסרי כבוד" (סרט נוסף שהעדפתי לא לראות ועסק במלחמת העולם השניה). מיותר לציין שאותו הקולנוע נשלט גם על ידי גברים ועוד חזון למועד בטרם נראה נשים ושחורים כאחד, משתחררים מהדיכוי התרבותי הזה. כך או כך, גם כאשר הוא שובינסט, טרנטינו הוא אינטילגנטי וחריף, ואני מצפה כעת בסקרנות להשלים את הצפייה בסרטי "קיל ביל" בהם הגיבור הראשי הוא אישה.

עד הפעם הבאה

ע' קווירית,

hilazone

מודעות פרסומת

גל ווליניץ' – פוסט המשך

ווליניץ 2

לפוסט הקודם

 הפרשה עוד לא שככה, והעלו לפני הרבה טיעונים, חלקם מוצקים בהחלט ולכן אני רוצה להתייחס שוב לסרטון, לתקן ולהבהיר כמה טעויות, חלקן שלי.

ראשית – יולי חרומצ'נקו שופכת עוד אור על הפרשה במגזין האינטרנטי "ערב רב", כולל עובדות משמעותיות המשנות את הסיפור:

 http://erev-rav.com/archives/22105

ולעניינינו, לבחירה לצלם אדם ללא פנים, או עם פנים חצי מוסתרות יש השלכות מסוימות. החפצה של גברים, גם עד כדי ביזוי, קיימת בתרבותינו, וחשוב בעיני לדבר עליה בעיקר כדי להבהיר שמונחים כאלה (כמו הטרדה מינית והחפצה), אינם קפריזה נשית שנובעת מהיסטריה, אלא עובדות המתייחסות לביזוי מכוון או בלתי מכוון של מושא הצילום. אפשרי לדעתי לתאר אדם באופן מורכב, ובצורה נחשקת גם מבלי לבזות אותו ועוד אעסוק פה בבלוג בסוגיות האלה (כולל גם איך נראית הטרדה מינית של גברים).

vollinich8

ברקע: הפרסומת לבירה

במקרה לפנינו, אני אצא שוב מנקודת הנחה שכל פריים נבחר בקפידה, שהיוצר יודע מה הוא עושה, שהוא מתכתב עם דימויים במודע. זה מה שאמן טוב עושה. למשל, באחת התמונות ברקע נראית פרסומת לבירה, עם רגליי אישה שנחתכה במותן, ווליניץ בחר לכלול זאת בפריים, מכאן הנחתי שהוא מכיר דימויים פופלארים של החפצה ומסחור וגבריות ואף מרפרר אליהם בכוונה, שהוא ביצע החפצה מודעת ומודגשת במכוון.

vollinich

הפייטה של ווליניץ'

טענו בפניי, בצדק, שהתמונה הפותחת מבוססת על דימוי הפייטה שהוא דימוי מוכר מהאמנות שבא לתאר את  מריה- האם והבתולה הקדושה בנצרות- מערסלת את ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. אבל הפיאטה באה לפאר את ישו, ורק במקרים חריגים, בהם האמן התרשל או מבקש להגיד לנו משהו, יהיו פניו של ישו מוסתרות לעומת ישבנו הגלוי. אם נשפוט את יחסי הכוחות ברור שמוקד התמונה הוא ווליניץ עצמו ולא הנער השחום בזרועותיו, שעיניו עצומות וכתפו מסתירה את פניו.

images

דוגמא לפייטה בציור. מסיבות מובנות לא מקובל להסתיר את פני ישו ביצירות אלה.

 צילום מבוסס על ענייני קומפוזיציה, מיזנסצנה, העמדה, אל איזה חור עלום מובילים האלכסונים שנוצרים מתנוחת הרגליים, מי שולט בתמונה, אמן טוב שולט ומודע לכל אלה. במקרים דנן יש את כוכב הסרטון המועצם, ויש את היונקים, ששוכבים, כורעים או עומדים על ארבע. העלו בפניי השערה שהפנים מוסתרות כי ווליניץ  הגן על זהות המצולמים, אבל הסרטון אינו מגן על כל המופיעים, והלא הוא (ווליניץ') יכול היה לבטל גם את המבט שלו למצלמה ובחר ההפך, להנכיח אותו כמה שיותר בצורה שרק מדגישה את האינדיבידואליות שלו לעומת אלמוניותם. ביצירה ההומואית הישראלית המזוהה עדיין מאוד עם אוחבסקי ופוקס, השתרשו אלמנטים חוזרים של החפצת ההומו המזרחי, אם זה יהודה לוי (יוסי וג'אגר) או סמי הורי (בעל בעל לב) או אורי בנאי (פלורנטין), לכן, כשמציגים הומו מזרחי הדימוי מתכתב באופן בלתי נמנע עם הדימויים שכבר חדרו לתרבות ובקונטקסט הזה עשיתי את הקריאה. לאורו, לדעתי, אי אפשר להתעלם מהמשמעויות הפוסט קולניאליסטיות שמצטברות בסרטון ויוצרות רושם גזעני, לפחות מסויים.

vollinich3

ואולם, אם בכל זאת מנתעלם לרגע מעובדה זו, אכן ניכר הניסיון הראוי להערכה להציג את הגוף והאינדיבידואל השמן כנחשק, וכשליט הפריים. לצערי, גם תגובתי שלי לסרטון בפעמים הראשונות לא היתה חפה מפאטופוביה והומופוביה. כאשר בוחנים את גיבוריי הסרטון לאור מודל היופי הרווח (לכאורה לפחות) בקהילה ההומוסקסואלית ניכרים גם הישגיו.

 עד הפעם הבאה


ע' קווירית,

ע' קווירית

גזענים וחיות אחרות (גל ווליניץ')

למה זה גזעני? תגובה של אחת מכוכבות הקליפ מובאת בסוף הפוסט.

ודאי כבר נחשפתן לשערוריית הפיטורין של האמן גל ווליניץ ברשת, לכן לא אכביר מילים. נדמה שכולם מסכימים שהוידיואים אינם מתאימים לבני 12, אז מה עולה מהם במבט של מבוגר? לצערי ניכר בו יותר משמץ של נרטיב קולוניאליסטי של החפצת הגוף השחור. אפשר לקבוע שגם אם ווליניץ איננו גזען, הוא לכל הפחות התרשל בשליטה על המסרים שרצה להביע. טעות בלתי נסלחת בשביל אמן.

כמה הערות טרום ניתוח: בעיני הפיטורין של המורה לאמנות על אמנותו היו אקט היסטרי וצדקני שמהווה טראומה מזיקה, שעשויה לצלק לנצח את יחסם לסקס ולהומוסקסואליות, לא פחות מהקליפ עצמו. מעבר לכך, יניקה, ככל הידוע לי, רווחת כפרקטיקה מעצימה בקהילת הדובים, אני מסכימה עם טענות שהועלו ברשת שיש מידה של צביעות בלתקוף את הפרקטיקה הזו במקביל להעצמת אחרות. ולבסוף, מה שבאמת מהווה אקט שלילי לחיקוי היא ההקפאה של דגי הנוי בעודם בחיים שככבה בחלק מהסרטים. ובגללה אני מודה שניגשתי לניתוח הזה עם הרבה אנטגוניזם.

vollinich1

לזכותו של ווליניץ, האזהרה בתחילת הקליפ לא יכולה להיות ברורה יותר, ובעידן הפרוץ של האינטרנט קצת קשה לצפות ליותר. (תיקון: עדויות גורסות שהאזהרה הוספה רק בדיעבד)

vollinich

התמונה הפותחת, שככל הנראה הזינה גם את ההאשמות בדבר פדופיליה. יחסי הכוחות ברורים, והדימוי הזה מעיב ללא תקנה על הקליפ כולו וחורץ גורלו כגזעני.

בקצרה, לפנינו קליפ של פחות מדקה, שבו כל שוט נבחר בקפידה ולא נשאר הרבה מקום למקריות או חוסר תשומת לב. אם מקדישים קפידה דומה לניתוח התמונות רואים שיד האמן יצרה הירככיה ברורה למדי בוידאו, בין אם זה המבט שרק הוא משיר למצלמה, ובין אם זה הטפיחה האדנותית על ישבן היונק, שמסיימת את הקליפ או הדרך בה הוא אוחז/תומך בראשי היונקים באופן שמסתיר אותם מן המצלמה. גם השם " my girl" המתייחס כנראה, ספק לשדיים, ספק ליונקים, ספק לשניהם ביחד משמע גם היונקים עוברים רדוקציה ומשולים לאיברים של האמן הכוכב, כל זה תורם לתחושת ההחפצה בקליפ, ביחד עם העובדה, שהמניק הוא יחיד ומובחן ואילו בשרם של היונקים עשוי גופות מתחלפים, אנונימיים לרוב, ורק ללבן המניק, האקטיבי, נשמרה זהות יחידה וברורה, אשר ללא ספק מנהלת את הקליפ. הקלוזאפים של פני יונקים,  שמבוצעים מהצד וללא מבט למצלמה, אינם מפצים על כך, גם לא ההתנפלות שליהם על השדיים, המעידה לכל היותר על הרעב העצום לשדיים הלבנים, בזמן שהגבר שהלבן השבע מישיר מבט כמעט שאנן למצלמה. התמונה המופיעה ברקע, של הפרסומת לבירה שבה נחתכות רגלי אישה, מראה שווליניץ ידע כנראה מה הוא עושה בכל הנוגע להחפצה שבקליפ. אבל הוא לא בחר כמעט להחפיץ את עצמו, מה שהיה יכול להפוך את המשמעויות שעולות מהקליפ.

vollinich3

הגוף השחור, חשוף וחסר פנים. המוטיב הזה חוזר על עצמו ובלתי נמחה.

האימאג' הפותח, של הנער כהה העור המוחזק בידי האמן, הוא שמכריע לרעה את משמעות הקליפ, הדימויים האחרים כבר לא מצליחים לגבור עליו ולמחוק את הרושם שנוצר ובו הגוף הכהה, שוכב נרפה, פסיבי, עם הגב אלינו ולכן הוא כמעט, או באופן מוחלט, חסר פנים, כשישבנו חשוף מופנה אלינו, השחור יונק מהשד השופע והכל יכול של הלבן האקטיבי, נח בזרועותיו כמו תינוק חסר אונים התלוי באופן מוחלט בגוף המניק לכל צרכיו, דימוי של סבילות כמעט אולטימטיבית. חנה אזולאי הספרי קוממה עליה רבים כאשר דימתה את התרבות המרוקאית ל"אחות המפגרת" של זו המערבית. אי אפשר להתעלם מהדימוי המגמתי שנוצר כאן, מניק מול יונק, תלוי, נחשל, מפגר. תמונה של אישה יונקת שמבליחה לרגע, רק מחזקת לרעה את יחסי הכוחות המתוארים. אם האמן לא רואה את המשמעויות שנוצרו פה מה הפלא שאפילו בני 12 קשה היה לו לחזות?

vollinich4

להלן תגובת יוספה מקיטון, מובאת כלשונה ובמלואה:
"אני אחד המצולמים בוידאו הזה. הצילום היה חויה נעימה, מעצימה, ומחרמנת. גל בחור מתחשב, דיאלוגי, קשוב ושובב, וגם אכזרי ורצחני (על כך בסוף). אני לא מבין דבר באמנות, אבל אני אוהב את התוצאה, ושמח שהוידאו מתפרסם.

חזרה ונשאלה כאן השאלה / נאמרה האמירה, שלו היו לי ילדות/ים זה היה אחרת. ובכן, לא. אפשר לשוחח עם ילדות/ים על תכנים מיניים באופן שמתאים לגילםן. תשאלו את מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית על הסדנאות המצוינות שהן מעבירות בבתי-ספר (גם חטיבות ביניים וגם יסודיים, לא רק תיכונים).

משהו שכלל לא עלה בדיון: גל שמן. שמתןם לב לזה? זה חירמן אתכןם? זה דחה אתכןם? זה חשוב לכןם באיזשהו אופן לנפץ סטנדרטים מדכאים של "יופי"? לי כן. גוף כמו של גל מעמיד לי חזק ואני רוצה לחלוק את זה איתכןם כי זה נראה לי דיון פוליטי משמעותי, שבאופנים אחרים רלבנטי מאד גם לילדים/ות (הדיכוי של "השמנה אצל ילדים" וכו'). שימו לב שנושא שכולןם מתעלמות/ים ממנו, הוא כנראה מאד חשוב לתגובה הרגשית לוידאו הזה. לדעתי, זה שגל שמן ובכל זאת מעיז שתהיה לו מיניות (ועוד הומוסקסואלית ועוד עם אנשים רזים!! בלי להתבייש בזה שהוא שמן!) זה אחד הדברים שהפריעו לחלק מהמשתתפיםות בדיון בלי שזה עלה על פני השטח. כולל השימוש המבריק שלו בשדיים גבריים כדי לשבור מחיצות מגדריות.

גל פוטר לא בגלל שהוידאו גיזעני (פרשנות לגיטימית, אם כי לא הכרחית), ולדעתי גם לא בגלל גיל המצולמים (אני בת 39 והיתי בן 38 או 37 כשצילמנו, בערך), ואפילו ארחיק ואומר שלדעתי הוא לא פוטר בגלל הומופוביה. הוא פוטר כי הוא עשה וידאו מפורש מבחינה מינית וזה לא עולה בקנה אחד, לדעת מפטריו, עם להיות דמות חינוכית לילדות/ים. זו גישה מעצבנת ואנחנו צריכות להביע התנגדות לה וסולידריות עם גל. מיניות צריכה להיות דבר שמדובר עם ילדות/ים ואז מיניות תהיה פחות מבהילה. מה שמבהיל אותי זה שאם הממסד החינוכי הקיים ידבר על מיניות עם ילדות/ים הוא יעשה זאת באופן שמרני, מדכא, להט"ב-פובי, סקסיסטי, הטרונורמטיבי ועוד ועוד. אז מזל שיש גל ליצר שיח אחר, לפחות עבור בוגרות/ים.

אני השתתפתי בוידאו כי אני בעד לשבור נורמות יופי מדכאות (דובים שולטים!) ובגלל שהיה לי נעים ושובב ומחרמן. מודה שלא שמתי לב לאפשרויות פירוש גזעניות, ומודה שהן קימות, אבל מצוין שנדבר עליהן. חשוב לשים לב שלא בגלל גיזענות בקליפ הזה פיטרו את גל.

משהו נוסף שכולןם החמיצו בדיון הזה: גל רוצח. כן, זה נכון. הוא צילם וידאו בו הוא "מקפיא" דג בתוך ג'לטין עד שהדג נחנק לאט למוות. בעקבות הוידאו הזה הפסקתי לעשות סרטים עם גל. אבל זה לא אומר שלא מגיעה לו הסולידריות שלנו, זה לא אומר שהפיטורין שלו היו צודקים. העובדה שמצאו לנכון לפטר אותו בגלל תוכן מיני בוטה ולא בגלל אלימות רצחנית ואכזרית כלפי בעלי חיים רק מראה כמה הסטנדרטים של בית-הספר והחברה כולה מעוותים לחלוטין.

יוסףה מקיטון, טבעונית חובב דובים"

vollinich7

יוספה מקיטון בקליפ

לפוסט ההמשך בנושא ווליניץ'

ע' קווירית,

ע' קווירית