הסודות של גברת דאוטפייר

mrs-doubtfire_behind-the-seams-edition הסרט "גברת דאוטפייר" (כריס קולמבוס, 1993) אוחז דווקא בגישה פרוגרסיבית יחסית בכל הקשור להתפרקות הנישואין שבמרכזו. במקום סיום הוליוודי צפוי בו מתאחדים האם והאב מחדש, כיאה למשפחה גרעינית לדוגמא, מסתיים הסרט במוסר ההשכל הגורס ש"ישנם סוגים רבים של משפחות" וכי גם משפחה בה התגרשו ההורים, היא עודנה משפחה "אמיתית". בסרט מוצג גם זוג הומוסקסואלי מוצהר המסייע לוויליאמס בהתחפשותו לגברת דאוטפייר. אחיו של הגיבור ובן זוגו המוצגים באהדה רבה. העובדה שהומוסקסואלים הם אלה שמחוללים בוויליאמס את המהפך מראה שהסרט מכיר בעובדה ששורשיי המהפך מזכר לנקבה, מקורם בזהות מינית/מגדרית יוצאת דופן.

אך הליבראליות הזו אינה שורה על מסרים אחרים העולים בסרט. גברת דאוטפייר אליה מתחפש וויליאמס אהובה על כולם, היא כעין מרי פופינס ריאליסטית, מושלמת מכל בחינה ומתלבשת ככפפה על כל צרכי המשפחה. עובדה זו אינה מצילה אותה מהתגובה הקשה כאשר, כריס, האח האמצעי, מגלה אותה בטעות בשירותים כשהיא מטילה באופן זכרי את מימיה. "אנחנו צריכים לקרוא למשטרה מייד!!" הוא מזדעק אל אחותו והשניים נכונים להכות את המטפלת האהובה לשעבר, אם רק יהיה בכך צורך. למרות שהצופה שואב לאורך כל הסרט עונג רב ממהפך המושלם שעובר וויליאמס לאישה, טרנסקסואליות המפורשת משולה לסטייה ולפשיעה חמורה.

snapshot20090911055149snapshot20090911055600
snapshot20090911055806
snapshot20090911054009

דימוי לקו החמקמק הזה בין הנאה מהשינוי שעובר וויליאמס ובין חרדת הצופה מפני טרנסקסואליות, ניתן לראות במסכת הלטקס שעוטה וויליאמס כחלק מתחפושתו. לאחר שחזינו בפרוטרוט בשלבי השינוי כולל יצירתה הפלאסטית של המסכה, נראים ילדי המשפחה כשהם צופים בסרט אימה בו מוצגות פני אדם שאצבעות לשות בהן צורות, כאילו היו פלסטלינה. "זה חולני. זה הדבר המבחיל ביותר שראיתי מימיי!" אומרת נטלי, הבת הקטנה למראה. קטע זה, ששולב בסרט ללא הצדקה עלילתית, מהווה רמז לכך שבשינוי שעבר וויליאמס יש גם פוטנציאל למשהו מפלצתי, דומה אך שונה, כמו טרנסקסואליות, שמסוגל ללוש צורות מגוונות מגוף האדם, כאילו אין מדובר בחומר מוצק ויציב בכל מצב. אימה אמיתית.

snapshot20090911053843

גוף נזיל עד אימה שניתן ללוש לכדי צורות

דוגמא נוספת לסמיכות אשר נוצרה בין חציית המגדרים ולאימה באה לביטוי בסצנה בה הגיבור המבוהל מביקור לא צפוי מתרוצץ אנה ואנה כשהוא עטוי פאת שיבה וחלוק, בהיתקלו בדמותו במראה הוא מפטיר בזעזוע "נורמן בייטס!". במקרה אחר הוא שוכח את המסכה על פניו וצווח באימה כשמתגלה לו במראה דמות הנראית כמו "פניי עור" (Leatherface) הנורא מ"המנסרים מטקסס".

snapshot20091026204813

"נורמן בייטס!"

"Leatherface"

"Leatherface"

מקובל לאמר על כל סרט בו מתרחשת התחפשות של גבר לאישה או להפך, שהתהליך המוצג בו חושף את עצם העובדה כי מגדר לכשעצמו הינו תחפושת ותו לא. ואולם, תחפושתו המורכבת של וויליאמס חושפת דווקא את חוסר הטבעיות שמייחס הסרט למעבר בין המגדרים. תחילה נכשלים הניסיונות להפכו לאישה שוב ושוב ורק תודות לפעולה "כירורגית" קיצונית בו "מוחלפים" איברי גופו ופניו של וויליאמס מתאפשר המעבר. התחפושת הסופית מכילה תחליפים לעור, קפלי שומן, שדיים, שיניים, עיניים ומיוצרת למעשה בסטודיו לאיפור מקצועי של האח הגיי. וויליאמס עצמו, מתפרנס בסרט ממקצוע של מדובב וחקיין, ועובדה זו היא שמאפשרת לו לחקות אישה באופן אמין. האופן הארכני והמפורט כל כך בו מוצגים תהליכי המהפך מבהירים כי רק אנשי מקצוע מסוגלים לחצות את הקו בין המגדרים שהוא כתהום פעורה. לשם השוואה, מסר הפוך, לפיו המעבר בין מגדרים הינו קל ופשוט, עשוי היה להיות מבהיל ומערער.

snapshot20090911053212

snapshot20090911052836

ההסתייגות המפורשת מטרנסקסואליות שולבה בסרט יותר מפעם אחת במטרתה להבהיר שאין הסרט מעודד תופעות בלתי רצויות אלה. בתחילת הסרט, וויליאמס מתחזה טלפונית למטפלות כושלות במיוחד בכדי להגדיל את סיכוייו להתקבל. בין היתר הוא מחקה אישה עבת קול האומרת: "אני לא עובדת עם גברים, מאחר שהייתי אחד כזה". האם (סאלי פילדס) שומעת וטורקת את הטלפון בחלחלה.

מיותר לציין, שמצער ובלתי הוגן ככל שיהיה הדבר, הרי שגם כמעט עשרים שנה לאחר יציאת הסרט לאקרנים תגובות אלה, כמו המתוארות בסרט כלפי גילוי פתאומי של טרנסקסואליות, עודן ריאליסטיות בהחלט.

סצנת המהפך המרהיבה והכובשת של גברת דאוטפייר, על שלל הכשלונות שבדרך, אינה זמינה למרבה הצער. עם זאת, וידאו המראה את תהליך האיפור האמיתי של ויליאמס, מצאתי בנקל.

ע' קווירית
hilazone.jpg

מודעות פרסומת

14 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. orrezz
    דצמ 16, 2012 @ 19:56:43

    אולי הכוונה הפוכה? אני דווקא חשבתי שמציגים את כל הפחד מטרנסקסואליות ואת הנימה השמרנית בתחילת הסרט כדי לעמת אותה עם מה שקורה בסופו. הרי לילדים ולאימא יש בחירה אם להתמודד עם מה שהאב בחר לעשות, או להחליט שמדובר בתועבה ולהוציא נגדו צו הרחקה. בסיכומו של דבר, כמיטב המסורת השמרנית, זה שונה כשמדובר באבא שלך- וערכי המשפחה גוברים על ההומופוביה

  2. queereyeworld
    דצמ 17, 2012 @ 12:11:59

    מסתמן כרגע פוסט המשך עם נימוקים נוספים 🙂

  3. ponetium
    אפר 21, 2013 @ 20:58:38


    סצנת הפיכה כלשהי…

  4. queereyeworld
    אפר 22, 2013 @ 07:26:22

    תודה!:))

  5. queereyeworld
    מאי 29, 2013 @ 09:47:41

    תודה על טוקבק מאלף ומעורר מחשבה כהרגלך:)) אכן, העדר השמות (למעט אותו "דני") צורם מאוד ולא מקובל. לא הדגשתי את זה מספיק.גיבורות ללא שם זה כל כך חריג שזה כמעט מייצר אמירה בפני עצמה, שגם היא לא משרתת את המסרים.

  6. כתפיים רחבות
    יונ 11, 2013 @ 18:41:26

    "האופן הארכני והמפורט כל כך בו מוצגים תהליכי המהפך מבהירים כי רק אנשי מקצוע מסוגלים לחצות את הקו בין המגדרים שהוא כתהום פעורה. לשם השוואה, מסר הפוך, לפיו המעבר בין מגדרים הינו קל ופשוט, עשוי היה להיות מבהיל ומערער."

    לדעתי פיספסת ניואנס קריטי – זה לא שהוא "סתם" התיימר להפוך לאישה אלא שהוא היה צריך להפוך מגבר בעל מראה גברי נורמטיבי בשנות ה-30-40 לחייו, לאישה בשנות ה-50-60 לחייה, והוא חייב להיראות שונה לחלוטין כדי שלא תתגלה התרמית (שלא יגלו מי הוא באמת, כדי שיוכל להמשיך להיות עם ילדיו).

    במין הטקסונומי הומו ספיאנס יש דימורפיזם גדול יותר בין הזוויגים מאשר במינים אחרים של יונקים, ולכן כשגבר הטרונורמטיבי רוצה לעבור כאישה מבוגרת ממנו בלפחות עשור-שניים ושלא תדמה לו כלל, הוא חייב לעשות מאמץ גדול כדי להיתפס כאותה אישה הטרונורמטיבית מבוגרת שלא דומה לו. ככל שהוא גברי יותר (כלומר, מבחינה ביולוגית יש לו סממנים חזקים יותר לביטוי של טסטוסטרון, למשל תוי פנים חזקים יותר, גורגרת גדולה יותר וכו') כך הוא צריך להתאמץ יותר כדי להיראות כנקבה מבוגרת יותר ולא דומה לגירסה הזכרית הצעירה יותר שלו.

    זה בניגוד לטרנסיותים שבד"כ עושות את השינוי החיצוני מטעמי זהות מגדרית ולא "רק" מטעמי "אסתטיקה" (שגם הם מושפעים מפוליטיקת זהויות אבל נניח לזה, אני מעריכה שהבנת את כוונתי). המטרה של השינוי הפיזי עבור טרנסיםיות זה קודם כל שסממני מין ראשיים ומשניים יתאימו לזהות המגדרית שלהן, ולא "סתם" ענייני אסתטיקה כי כל מיני דברים בפרצוף שלהן לא מוצאים חן בעיניהן. הן לא מבקשות לא-להיות-דומות-לעצמן אלא להיות עצמן, רק ממין אחר, זו התאמה של המגדר הגופני שלהן לזהותן המגדרית הנפשית. זה לא המצב של גבר הטרונורמטיבי שרוצה לעבור כאישה ומקבוצת גיל שונה כדי שזהותו לא תתגלה.

    מעבר לזה, המעבר שלו מבחינה פיזית הוא יותר קשה מאשר "סתם", נניח, קרוסדרסר או נניח דראג קווין, כי כדי להסתיר את הזהות שלו למטרה הספציפית שלו זה לא מספיק שהוא יחליף בגדים ויתאפר טוב, ומצד שני המעבר שלו הרבה יותר קל מאשר, למשל, עבור טרנסיםיות, מכיוון שהוא נדרש "רק" בהדבקה של לייטקס, תוספות איפור ושיער. הוא לא עובר תהליך נפשי מורכב של חיים קודמים בזהות מגדרית שלא תואמת את מינו הביולוגי, הוא לא עובר תהליך גופני ונפשי מורכב וקשה של שינויים גופניים בהשפעת נטילת הורמוני מין ו/או ניתוחים פלסטיים (שמטרתם ממש שינוי שיתאם זהות מגדרית ולא "רק" שינוי של גשר האף או גודל החזה, זה הרבה יותר מורכב, רחב ומשמעותי), הוא לא עובר משבר זהותי קשה כשמתגלה למישהו אחר שהוא "בעצם לא", וכך הלאה.

    צריך להבין שהוא לא מבצע "מעבר בין מגדרים" במובנים של התיאוריה הפמיניסטית/קווירית/רדיקלית והשינוי החיצוני שלו מזהות גברית לזהות נשית לא מתבצע מתוך ולא מלווה בשינוי זהות מגדרית אישית אמיתית, אלא מדובר רק בתחפושת, והתחפושת היא למטרה מאוד מאוד מסויימת וזמנית שלא מהווה חלק מהזהות המגדרית שלו.

    המחשה: אם אני עוברת כאישה הטרונורמטיבית ביומיום ומבנה גופי הבסיסי פשוט צועק "אישה!!!" מבחינה ביולוגית, ואני רוצה שלא יזהו אותי בכלל בכלל (לא רק כאישה אלא כאדם הספציפי שאני), כדי שאוכל לחדור לאיזה מקום שבו לי ספציפית אסור להיות בו, לעשות שינויים חלקיים שיתאמו את זהותי הקווירית זה לא מספיק כי עדין יזהו אותי ספציפית, גם אם לא אעבור יותר כאישה הטרונורמטיבית. אני אצטרך ללכת רחוק יותר כדי להיות משהו שונה לחלוטין, ומה יותר שונה גופנית ובלתי מזוהה עם נשיות הטרונורמטיבית, מאשר תוי פנים ומבנה גוף של גבר הטרונורמטיבי שמבוגר ממני בעשר-עשרים שנה ולא דומה לי בכלל?

    חוצמזה ביקורת מצויינת 🙂

  7. queereyeworld
    יונ 11, 2013 @ 20:05:16

    תגובה מאלפת, היה לי מעניין לקרוא אבל אני נמנית על אלה שמאמינים שבחירות בסרטים נעשות עפ"י האידיאולוגיה המודעת או התת מודעת של היוצרים, ולא עפ"י מה שהיה נדרש במציאות הפשוטה. לו רצו, יכלו להסתיר לגמרי את כל התהליך המסובך, זה אולי היה פחות אמין, ועדיין בכוח הקולנוע לחולל פלאים כאלה ואפילו לגרום לנו שלא לתהות עליהם יותר מדיי.

  8. כתפיים רחבות
    יונ 12, 2013 @ 08:18:49

    בחירות בסרטים נעשות גם ע"פ האידאולוגיות של היוצרים וגם ע"פ מה שהיוצרים מעריכים שיש לו ביקוש בקהל, ומה שיהיה להם קל יותר להעביר במסגרת הסרט. זה סרט קומדיה, המטרה של יוצריו היא שהסרט יהיה כמה שיותר מצחיק עבור כמה שיותר אנשים שיהיו מוכנים לשלם כדי לצפות בו, ולהשקיע כמה שפחות בעלילה ומשמעויותיה. זה סרט שנעשה למטרת בידור נטו, לא כדי להעביר שום מסר. אחת המטרות של בידור, והמטרה העיקרית שלשמה הוא קיים, זה כדי שאנשים יוכלו "לאוורר את הראש" ו"סתם" להנות, בלי לחשוב יותר מידי, בלי לפרש, בלי שיהיה להם צורך להבין יותר מידי.

    מכיוון שכך, אם היוצר מעריך שהקהל טרנספובי במידה כזו או אחרת או לא טרנספובי אבל גם לא מודע לזהויות מיניות/מגדריות שונות, ובמיוחד אם היוצר בעצמו כזה, במודע או שלא במודע היוצר מתחבר לזה ויוצר סיטואציות קומיות בעיני הקהל, למשל הסצנה שבה דמות מופתעת לראות דמות אחרת, נשית, עושה את צריכה בעמידה, ומגיבה כמו שכל פובי או "סתם" בור יגיב (הקהל, שלא תופס את עצמו כטרנספובי או בור, רואה את התגובה כמוגזמת ולכן זה מצחיק אותו. הגזמות זה מצחיק, זה אחד הכלים של קומדיה).

    זה כמובן לא תירוץ, הכוונה היא לא לומר "אה, אם הם פובים/בורים אז זה בסדר, שימשיכו לעשות את זה", אלא להראות שגם מכלול השיקולים שעומד מאחורי הבחירה לעשות את מה ששטחי ופשטני, זה מכלול שיקולים מורכב יותר ויש בו ניואנסים, זה יותר מאשר רק "היוצר יצר ע"פ האידאולוגיה המודעת או הבלתי מודעת שלו וזהו". לו רצו, יכלו להסתיר את התהליך המסובך, זה לא רק היה פחות אמין אלא היה מייצר ממש חור בעלילה – רגע אחד יש גבר א', רגע שני יש אישה ב', וביניהם חור בעלילה.

    לדעתי זה דווקא נפלא שמראים תהליך קצת קשה. לא קשה מכדי להכניס אותו לסרט קומי, ומצד שני מספיק קשה כדי להמחיש על קצה המזלג מה עובר גבר שעובר כגבר במרחב הציבורי, כשהוא רוצה לעבור כאישה במרחב הציבורי, ולהמחיש מה הוא עובר בחברה ההטרונורמטיבית כשעצם המעבר מתגלה. אני רואה בזה דבר חיובי, לא שלילי.

  9. queereyeworld
    יונ 12, 2013 @ 08:24:34

    יש ביננו מחלוקת על מה עומד מאחורי קולנוע. לדעתי אין דבר כזה "סרט שנעשה למטרת בידור נטו, לא כדי להעביר שום מסר". המסרים הם בילט אין באופן בלתי נמנע ומציגים את תפיסת העולם של היוצר/ים או משקפים את זו של הקהל שבחר לצפות בו.

  10. queereyeworld
    יונ 12, 2013 @ 08:25:13

    מעבר לזה, שסרט הוא פרויייקט ענקי בעלות של מיליוני דולרים ופרי השקעה של שנים ארוכות.

  11. כתפיים רחבות
    יונ 12, 2013 @ 11:44:25

    סרטים שאינם סרטי אינדי אלא תוצרים פרי השקעה כספית גדולה ביותר מצד גורמים בתעשיית הקולנוע, ברוב המקרים נועדים קודם כל כדי להיות רווחיים עבור התעשייה, ורק אח"כ מטרות אחרות, לכן בד"כ סרט שלא צפוי להיות רווחי – לא יופק, או שהפקתו תופסק בשלב מסויים כדי לצמצם הוצאות. מכיוון שכך, הם בד"כ פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר מבחינה תרבותית, כדי להגיע לכמה שיותר כיסים. לעיתים קרובות הסרטים האלה לא נועדו להעביר מסר אלא הצופה "קולט" מסרים בהתאם לאיך שהוא מעבד סיטואציות שונות בסרט. את הניואנסים התרבותיים והמסרים הדקים יותר שהסרט כביכול מנסה להעביר, בד"כ רואים מבקרי קולנוע שמנוסים בקשקשת פסודו-אינטלקטואלית, בדומה למבקרי אומנות מסוגים אחרים, מבקרי מזון וכו'.

    זה שהמסרים משקפים את תפיסת העולם של היוצר ו/או של הקהל, זה בלתי נמנע, אבל זה לא בהכרח מכוון כדי להעביר מסר כזה או אחר, ויש בעיה להתייחס לפרשנות הסובייקטיבית של כל צופה וצופה בסרט כאילו שזה-זה המסר שהיוצר התכוון להעביר. לעיתים עושים שימוש במסר כלשהו אבל שימוש שטחי, מסר כזה שכולם כבר מכירים ושחוזר על עצמו, כאשר המטרה היא לא להעביר את המסר עצמו אלא המסר רק משרת את העלילה ומהווה עילה לדברים שונים שמתרחשים בה.

    לדעתי אתה מייחסת יותר מידי תיחכום ליוצרי סרטים. המוצלחים ביותר מבחינה כלכלית ומבחינת כמות הצופים, כלומר אלה שיש להם הכי הרבה ביקוש מצד צופים, הם אלה שהולכים כל הזמן על אותם שטיקים, ולא אלה שמטרתם לגרום לצופים להרהר עמוקות בכל סצנה, לכן קשה לי לקבל את הטענות הנחרצות שלך לגבי המסרים המועברים.

    בכל אופן, התגובות שלי נגעו רק לחלק מאוד מאוד מסויים בביקורת שלך שאותו ציטטתי, עם כל השאר אני נוטה להסכים במידה רבה.

  12. queereyeworld
    יונ 12, 2013 @ 11:51:31

    גם סרטים שנועדו רק להיות רווחיים משקפים אידיאולוגייה, ולו רק את זו הקפיטליסטית. זה בלתי נמנע, גם אם מדובר במסרים פופולארים ופופוליסטיים שנועדו למצוא חן. זו הסיבה שהוליווד נחשבת למשקפת תמיד את האידיאולוגייה הדומיננטית. בסרט כמו גברת דאוטפייר אי אפשר לאמר שלא משתקפות ממנו עמדות לגבי ערכי משפחה, טרנסג'נדרים וכדומה. אפילו אם הם בוימו ונכתבו ללא כל מחשבה (נגיד) הם תמיד ישקפו אילושהם ערכים שאפשר להתחקות אחריהם.

  13. כתפיים רחבות
    יונ 12, 2013 @ 12:21:07

    זה ברור לי ולא סותר 🙂

  14. queereyeworld
    יונ 12, 2013 @ 18:51:19

    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: